ביה"ק הארמני / מעון יפו / בית המכס / מגדל אורו
מאת דני רכט


במאה התשע עשרה היו בשטח שמדרום לרחוב פסטר (רחוב אל חאדר אז) בתי קברות לכל עדה ביפו. היחידי מבתי העולמים שעדיין קיים הוא בית העלמין היהודי ביפו. בסמוך לו, במשולש התחום בין רחובות יהודה מרגוזה (אל חורייש), יפת (אל הילווא) ויהודה הימית (קינג פייסל) היו בית קברות ארמני, ומערבית לו, בית קברות מרוני (בשטחו בנוי כיום בית טלאל). הארמנים חיים ביפו כבר כמה וכמה דורות ובית הקברות שלהם אף מסומן במפת תיאודור זנדל משנת 1879. בשנת 1917 הרסו הטורקים את בית הקברות הארמני, בטרם נסוגו מהעיר.  לימים פונו כל בתי הקברות הנוצרים מחלק זה של יפו (חוץ מבית הקברות האנגליקני). בתי הקברות שהחליפו אותם רוכזו בדרום העיר. 

במחצית השניה של שנות שנות השישים נבנו ברחוב יפת שתי רחבות מסחריות מעליהן מתנשא מגדל (במושגים יפואים).  הרחבה הצפונית יותר נמצאית למרגלות המגדל שנבנה ביפת 42, בשטח בו היה בעבר ביה"ק הארמני. בעוד הרחבה הדרומית, גן תמר, נמצאית בפינת הרחובות יפת ומנדס פראנס (לשעבר תרשיש) בגבול שכונת גבעת עליה (ג'באליה). המגדל  הצפוני יותר הוא בן תשע קומות ולצידו בית מגורים. נבנה בשנת 1965 על מגרש בשטח של 2.2 דונמים ובתכנון המהנדס צבי ספוקויני (1905-2002). המגדל אמור היה לשמש כבית מלון, כשהמרתף תוכנן לשמש כאולם קולנוע בן 700 מושבים. צרכי השעה גברו שהמקום עבר לידי הסוכנות היהודית, ושימש כמעון יפו לקליטת עולים. 

מס ערך מוסף הוטל בישראל ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של ועדה ממשלתית שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ במשרד האוצר). בשנים 1977-1979 הועברו אגפי אגף המכס ומע"מ במשרד האוצר (לימים רשות המיסים בישראל) אל המגדל שברחוב יפת: משרדי המכס עברו ממעונם ההיסטורי בנמל יפו. משרדי המע"מ (מס ערך מוסף שהוטל בשנת 1976 על הציבור) מבניין ברחוב החשמל 33 (שכונת רמת השרון לשעבר), משרדי מחלקת חקו"פ (חקירות ופיקוח) מהקריה, ומשרדי הבלו ממגדל שלום. בכתבה שהתפרסמה בתאריך 28 בפברואר 1977 כותב מארק סגל, סופר עיתון דבר, כי "חרף כל הדיבורים על צנע והידוק החגורה, שמתי לב שמחלקת מס ערך מוסף רכשה את הבניין בן עשר הקומות של בית-מלון לשעבר ברחוב יפת 42 ביפו והשקיעה מיליוני ל"י בהפיכת שתי דירות הפנטהאוז המפוארות למשרדים נוחים למנהליה". 

לאור מצבו הרעוע של הבית הוציא מהנדס העיריה בשנת 2007 צו שהכריז על המגדל כמבנה מסוכן והורה על פינויו. עובדי המכס עברו מהבניין בשנת 2010 ומאז הוא עמד נטוש. בשנת 2011 נמכר המבנה ליזמי נדל"ן.  

מיקומו של הנכס בין גבעת אנדרומדה לבין השכונה המרונית  ופרוייקט הצדף, כמו גם הנוף המרהיב המשקיף ממנו, לא הותיר ליזמים כל ברירה. ובמקום ייבנו מגורי יוקרה כמובן. אך עדיין לא ברור אם זה יהיה בשיפוץ ותוספת בנייה (אפשרית תוספת של חמישים אחוז לבינוי הקיים) או בהריסה ובנייה מחדש. לעיצוב ומיתוג הפרוייקט נבחר האדריכל אילן פיבקו. במסגרת הפרוייקט החדש, Oro Tower, תיבנה חזית מסחרית גם במפלס הנמוך, הפונה אל רחוב יהודה הימית, בסמוך אל גשר פייסל. בכתבה בעתון הארץ (7.8.2013) הסביר פיבקו את הבחירה בקוביה המוזהבת: "זה פחות כמו אותו בניין משנות ה-60, עם המרפסות והחלונות – זה ייהפך למעין קובייה זהובה – עם קירות זכוכית שמצופים מבחוץ בפאנלים זהובים... לזהב טבע חם שמתכתב עם הצבעוניות של יפו"


בית המכס העזוב. מימין נראה בית טלאלמבט מרחוב יהודה מרגוזה. 

רחבת החנויות ומגדל בית המכס. מבט מרחוב יפת. צילומים: הניה מליכסון, 2012.



הדמוית הפרוייקט המתוכנן, 2013. באדיבות אילן פיבקו אדריכלים.


    
    
    
בטרם עזבו את העיר, ניפצו הטורקים את מצבות בית הקברות הארמני כשהם לא פוסחים אפילו על קבר אחד.

בצילום לכיוון צפון נראית חומת בית הקברות. מעבר לחומה נראה בית הספר של העדה היוונית-אורתודוכסית (כיום, בפינת הרחובות יפת ויהודה מרגוזה).

חלק מלוחות השיש נלקחו על ידי הטורקים במהלך נסיגתם מפני הכוחות הניו-זילנדים. 

צילומים: George Westmoreland, מתוך אוסף המוזיאון המלכותי הבריטי. תודה לשמוליק תגר.

הסביבה בשנת 1930. קטע מתוך מפה.