קולנוע גל-רון / בית אבות נאות התיכון 
מאת יוסי וקסמן


לאבי היה קולנוע ב
גבעת עלייה (ג'בלייה)  ברחוב טולוז 10 ביפו. את ילדותי המוקדמת העברתי בצפייה חוזרת ונשנית בסרטי קולנוע, כל ערב בחברתה של שכנה כזו או אחרת שחפצה להיכנס חינם אין כסף להצגה ראשונה בלוויית הכרטיס האנושי (כן, זה אני). וכך יצא שראיתי את מאדאם איקס מאה פעמים ואת צלילי המוזיקה אלף פעמים... 

המדינה העניקה אדמה ומענק לכמה נכי צהל שייבנו להם בית קולנוע בגבעת עלייה (ג'בלייה). זה לא היה עסק מי יודע מה, וגם זאת בלשון המעטה, אבל לי הייתה ילדות בצבעי דלוקס. סינמסקופ, שירלי טמפל, מאצ'יסטה וטרזן, איצ'יקדנה ופרדנה..

במתחם פעלו שני אולמות קולנוע: חורפי - מקורה, וקייצי - אמפי תיאטרון פתוח לשמיים. ובקיץ ניגנה שם הפילהרמונית. הקולנוע פעל החל משנת 1957. אבי עזב את הקולנוע בשנת 1965, אך המקום הוסיף לפעול כנראה עד תחילת שנות השבעים. הקולנוע נחרב בסוף שנות השמונים. במקומו נבנה נאות התיכון - בית אבות גריאטרי עם מחלקות סיעודיות, סיעוד מורכב ותשושי נפש.



על הבימה בקולנוע הקייצי צמחה תאנה.


ענת וקסמן אחותי, שחקנית התיאטרון הקאמרי של תל אביב, באולם החורפי המקורה, שאת תקרתו ואת הבימה שהיו עשויים עץ בזזו ליסטים


בית אבות נאות התיכון 
צילומים: הניה מליכסון, 2012.

במתחם קולנוע גל-רון פעלו שני אולמות: חורפי - מקורה, וקייצי - אמפי תיאטרון פתוח לשמיים. שניהם נראים היטב בתצ"א של גבעת עלייה (ג'בלייה) משנת 1988. 









צילומים באדיבות משפחת וקסמן.