הבנק האנגלו-מצרי
מאת שמואל גילר 



הבנק האנגלו-מצרי (Anglo-Egyptian Bank) החל לפעול באלכסנדריה בשנת 1864, ולאחר מכן פתח סניפים ברחבי המזרח התיכון.  בשלהי התקופה העותומנית היה הבנק האנגלו-מצרי המוסד הפיננסי המרכזי במזרח התיכון של אותם הימים. בסמוך לכיבוש הארץ על ידי הבריטים, רכש הקולוניאל בנק הבריטי את מרבית המניות של הבנק האנגלו מצרי. ראשיתו של הקולוניאל בנק בשנת 1692 ובסוף המאה התשעה עשרה היה לבנק חובק עולם עם 182 סניפים בחמש יבשות. ב-1924 שינה הקלוניאל את שמו ל"ברקליס בנק דומיניון קולוניאל אנד אוברסיז". שנה אחר כך הפסיק הבנק האנגלו-מצרי לפעול סופית בארץ ישראל ובמצרים תוך שהוא מתמזג עם בנק ברקליס. 

סניף הבנק האנגלו-מצרי הראשון ביפו נפתח ברחוב אלכסנדר הווארד (רחוב רזיאל כיום) סמוך לארמון הממשלה (הסראייה). הבנק שירת בעיקר לקוחות ערבים ובריטים, בעוד שהישוב העברי העדיף לעבוד עם בנקים בבעלות יהודית. באותן השנים היתה הלירה המצרית הילך חוקי בארץ, אך בשנת 1927 היא הוחלפה בלירה הארץ ישראלית, כאשר ברקליס בנק קיבל את האחריות הבלעדית על הנפקת המטבע החדש. 

הבניין המפואר בסגנון הצרפתי תוכנן בידי האדריכל/ מהנדס היהודי בן-ציון גיני, (1869-1945) לאחר שזה התמנה בשנת 1910 כמהנדס עיריית יפו. בחנויות שנבנו בצמוד לבנק התמקם בית הכלבו המפואר של יצחק רבינוביץ' ואחיו. 

בתאריך 4 בינואר 1948 הצליחו שני אנשי לח"י להחנות מכונית תופת בסמטה שבין  הבנק האנגלו-מצרי לארמון הממשלה (הסראייה). בעקבות הפיצוץ נהרסו חלקית שני הבניינים. במקום בו ניצב בעבר בית הבנק, נסלל בשנות השבעים רחוב מרזוק ועזר המחבר את כיכר הסוכנות אל שדרות ירושלים. הרחוב החדש חופף בחלקו את הסמטה. 

גיני נולד באיזמיר בשנת 1869 והיה תלמיד בבית הספר כל ישראל חברים. הוא עלה ארצה כנער, ונשלח בידי הברון רוטשילד לצרפת כדי להשתלם כמודד, ולאחר מכן למד הנדסה ואדריכלות. הוא חזר ארצה ושימש כמורה בבית הספר של כי"ח (Alliance Israélite Universelle). הוא תכנן את בתי המלאכה במוסד, ובשנת 1902 תכנן יחד עם המהנדס יצחק ראיטאן את המזרקה החשמלית הראשונה בירושלים, לכבוד חצי יובל לשלטון הסולטאן התורכי. בשנת 1910 התמנה כמהנדס עיריית יפו. הוא תכנן בעיר בניינים שונים, ומהם נודע בית הבנק האנגלו-מצרי שהיה מהמפוארים בבניני העיר. בשנת 1917 התמנה בידי ג'מאל פחה, מושל ארץ-ישראל כמהנדס עיריית ירושלים. הוא היה בין מקבלי פניו של הגנרל אלנבי בכניסתו לעיר, והמשיך בתפקידו עד פרישתו בשנת 1927. על תפקידו ביפו לא נותרו עדויות, אולם בירושלים הוא תכנן בניינים רבים, ובין השאר את תכנית המתאר הראשונה לעיר. הוא תכנן את בית החולים לעיניים, את ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, בית הזקנים הספרדי, וגם את קולנוע ציון. הוא תכנן את מערכות החשמל בכנסיית הקבר, מערת המכפלה, והכנסייה הרוסית, וכן עסק בתכנון שכונות רבות בעיר. הוא תכנן את הרחובות המלך ג'ורג ושטראוס, ולפני פרישתו עוד הספיק לעסוק בשיקום בניינים שנפגעו ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את הארץ. בית המגורים שבנה ברחוב המלך ג'ורג בירושלים, ניצב עד היום ונושא את שמו של גיני. לאחר מותו בשנת 1945, הונצח שמו בכיכר בעיר.


תמונת האדריכל/ מהנדס בן-ציון גיני (1869-1945), באדיבות משפחת גינאי. 

בית הבנק האנגלו-מצרי ע"ג קטע מפה מנדטורית משנת 1934.

בית המגורים שבנה ברחוב המלך ג'ורג בירושלים, ניצב עד היום ונושא את שמו של גיני. לאחר מותו בשנת 1945, הונצח שמו בכיכר בעיר.







בית הבנק האנגלו-מצרי והסמטה שלצידו. צלם ותאריך לא ידועים. צילום באדיבות משפחת גינאי. 

מלחמת העולם הראשונה, 1915. עצרת ערבית מול ארמון הממשלה (הסראיה) ביפו. במרכז התמונה נראה בית הבנק האנגלו-מצרי. משמאל בית אלכסנדר הווארד ובתי רחוב בוסטרוס.


מכונית תופת שהתפוצצה בסמטה שבין הבנק האנגלו-מצרי לארמון הממשלה (הסראייה). הרסה חלקית את שני המבנים המרשימים. צילום: האנס פין, לע"מ.

בחנויות שנבנו בצמוד לבנק התמקם בית הכלבו המפואר של יצחק רבינוביץ' ואחיו בוריס רבינוביץ'. צילום של פרנק שולטן בין השנים 1921-1923.

מבט מערבה מכיכר הסוכנות אל המקום בו ניצב בעבר הבנק האנגלו-מצרי. צילום: GSV 2011.