בית מטלון בשדרות רוטשילד
מאת שולה וידריך



השטח בחלקה הצפוני של שדרת רוטשילד נרכש על ידי השותפים הותיקים משה קרסו ומשה מטלון. הפעם עם שותף שלישי - האדון בן-ציון אהרונוביץ. השותפים כינו את השטח שכונת ימין משה (שאף פעם לא היתה באמת שכונה) וכבר עם סיום בניית הבתים הראשונים הפכה הסביבה למבוקשת בקרב המשפחות האמידות בעיר. לא מעט מהן עזבו את מעונותיהם הקודמים בלב תל אביב ובסביבת העיר הישנה לטובת דירה חדשה בסביבה זאת שסומנה כיוקרתית. מגרש  פינתי בגודל  501 מ"ר במפגש השדרה (רוטשילד 125) פינת רחוב החשמונאים, נשמר כבר בשלב הפרצלצייה לטובת השותף משה (מוסא) יצחק מטלון (1879-1959). רק בשנת 1949 יזמה המטלונים את בניית הבית שתוכנן על ידי האדריכלים דב כרמי והלל שלוש. לפי הנחיות המשפחה נבנה הבית בסטנדרטים הגבוהים ביותר (מדובר בתקופת צנע, בה שוק חומרי הבניין היה תחת פיקוח ממשלתי הדוק). המעלית חופתה עץ איכותי, וגם כיום, עשרות שנים אחרי הבנייה, ניתן להתרשם מלובי הכניסה מצופה השיש.

מוצאה של משפחת מטלון מצאצאי גולי ספרד. בני המשפחה עלו לארץ בשנת 1817מעירק. והיו ממנהיגי הקהילה הספרדית ביפו, במשך מספר דורות. עורך הדין משה (מוסא) יצחק מטלון היה מגואלי הקרקע המרכזים בסביבות תל-אביב. בדרך כלל יחד עם שותפו משה (מואיז) קרסו. מוסא היה ממקימי שכונת מרכז מסחרי ואף בנה בה את ביתו, ברחוב שנקרא כיום על שמו. אבי המשפחה נהג לקיים את טקס "הסנטה חדרה" עם בוא האביב. בטקס זה נהג לברך את כל בני המשפחה כשהוא אוחז באלומת שיבולים. בנו של מוסא, אליעזר מטלון (1909-2005) גר בבית זה במשך עשרות שנים עם רעייתו יעל. אליעזר למד כלכלה בביירות וכשחזר לארץ, המשיך את המסורת המשפחתית והיה פעיל ציבור ומהבולטים בקרב מנהיגי העדה הספרדית. בין השאר שימש כראש תנועת הנוער ואגודת הספורט הספרדית דגל ציון וכחבר מועצת עיריית תל אביב. על פעילותו הציבורית הענפה קיבל אליעזר בשנת 1980 את תואר יקיר תל-אביב.


אליעזר מטלון (1909-2005). צילום מתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, בעריכת דוד תדהר. 

אליעזר מטלון ורעייתו יעל בטקס "הסנטה חדרה". צילום: שולה וידריך, 1995 לערך.






 בית משפחת מטלון. צילום: GSV 2011.

הקיוסק בפינת שדרות רוטשילד ורחוב חשמונאים. צילום: Willem van de Pol  משנת  1962. 
ברקע נראה בית משפחת מטלון

מגרש 28 של משפחת מטלון מסומן במפת הפרצלציה של שכונת ימין משה.