שכונת שלמה

שכונה של רחוב אחד - זמנהוף (בקטע שבין המלך ג'ורג' ושלמה המלך) הנקרא על שם הדוקטור הפולני, יוצר שפת האספרנטו. נבנתה ב-1933 בסגנון הבנייה הבינלאומי ומיד נבלעה בתוך הגוש הבנוי של מרכז העיר. את חנות האופנה היוקרתית של משפחת שניידמן בפינת המלך ג'ורג' וזמנהוף, הכי חו"ל במושגי שנות השבעים, החליף עוד סניף של AM-PM (בתמונה). בית האופנה האליטיסטי של שניידמן מוזכר באחד המערכונים של שייקה אופיר (מגדולי הקומיקאים בישראל, אשר התגורר בסביבה) המשחק מנהל בית ספר לגנבים ועורך שיחה עם אביו של אחד מהתלמידים: "מר שמש, להיכנס למשביר לצרכן ולגנוב כמה דברים זה חוכמה קטנה... תראה את חברו לכיתה - נכנס לחנות הבגדים של שניידמן, יצא עם שתי חליפות, שילם שישים לירות בשטר של מאה לא שלו ועוד קיבל עודף - זה גנב!"


קפה ג'ורג'יה

בפינת המלך ג'ורג' וזמנהוף, במקום בו היתה בשנות השישים חנות החזיות של אביבה, פעל במשך שנים קפה ג'ורג'יה - מהמשובחים בבתי הקפה השכונתיים בעיר. בנובמבר 2009 יצא בית הקפה לחופשה ממנה לא שב. 




זמנהוף 20א
כתובת זאת כיכבה בעתוני נובמבר 2008 כאשר ראש הממשלה (אז) אולמרט, שקל לקנות את דירת הדופלקס בבניין החדש שנבנה במקום ובא לביקור. כמובן שבאותה ההזדמנות גם הוטל סגר על דיירי הבתים
הסמוכים. במרץ 2009 הוא נסוג מכוונה זו, בדברים שאמר לעתון העיר: "ראיתי את הדירה בזמנהוף מספר פעמים, אבל היא היתה יקרה מדי" (עלות מוערכת: 4.5 מליון ש"ח). למעשה כתובת זאת הופיעה בעתונים בדיוק שישים שנה קודם (1947) עת דיווח עתון דבר על עשר משפחות יהודיות שברחו מדירותיהן בבתי הערבים במנשייה והצטופפו במקלט הבית שהיה בכתובת זאת.

מסגרת העץ שאמורה לספק סוג של יוקרה לבית החדש בזמנהוף 20א, ממש לא עושה לי את זה. אבל זאת הרי שאלה של טעם. מצד שני, אין כמו לגור במרכז העיר עם חלון ענק בסגנון לופט מודרני, המשקיף לרחוב. כך שלא מדובר אמנם בתרומה אסתטית לתושבי העיר, אבל בהחלט מדובר בצ'ופר ליושבי הבניין.