בית ורסוצקי וזילברבויגן
מאת דני רכט


קיר המגן שנותר בכניסה לבית שברחוב נצח ישראל 3, משמש תזכורת למתיחות הבטחונית המלווה את העיר לאורך שנותיה. אך הבתים שהוקמו בהמוניהם בתל אביב של שנות העשרים והשלושים, נבנו ללא מקלט או חדר ביטחון. וכך, 
בתאריך 9 בספטמבר 1940, כשתל אביב הופצצה על ידי מטוסי חיל האוויר האיטלקי, מצאו את עצמם רוב מוחלט של התושבים בעיר ללא אמצעי מיגון בסיסים והתוצאה היתה קטלנית. 

בלחץ הארועים, הורו השלטונות להפוך את חדרי המדרגות למרחבי בטחון מאולתרים, תוך חסימת חלק מפתח הכניסה בקיר שקי חול, או בקיר לבני סיליקט. בשנת 1941 הופצצה העיר שוב ובית האינוולידים נהרס. למרות שתל-אביב לא הותקפה פעם נוספת עד תום המלחמה העולמית, נשארו קירות המגן במקומם מוכנים לשימוש, לכל צרה שלא תבוא.

לאחר תום המלחמה, במחצית השניה של אותו העשור, הפכה תל אביב לזירת התגוששות בין כוחות המנדט הבריטי לבין לוחמי המחתרות העבריות. קירות המגן בכניסה לחדרי המדרגות הצילו לא פעם אזרחים שנקלעו אל תוך תקריות ירי בחוצות העיר. גם פתיחת מלחמת האזרחים היהודית-ערבית ב-1947 וירי צלפים ממסגדי מנשייה, יפו ואבו כביר, הותירו את הקירות על מקומם. לא כל שכן התקפות חיל האוויר המצרי במלחמת העצמאות. במהלך השנים הוסרו חלק מהקירות. אך גם כיום, עשרות שנים לאחר ההפצצה האיטלקית, ניתן עדיין לראות לא מעט קירות מגן בפתחי חדרי מדרגות.

בית ורסוצקי וזילברבויגן ברחוב נצח ישראל 3 תוכנן על ידי המהנדס ר. כהן ונבנה בשנת 1938. הבית הוא חלק מפרצלציית שכונת רחלמוטיב זהה לחלונות העגולים לאורך חדר המדרגות שבחזית הבית, נמצא גם בבית רייז (רחוב מגידו 3) שנבנה על ידי האדריכל יהודה סטמפלר שנתיים קודם. 







קיר המגן בכניסה לבית ורסוצקי וזילברבויגן ברחוב נצח ישראל 3.  

בית ורסוצקי וזילברבויגן. צילום: רחל רמרז, 2016.