מרכז קופ"ח לאומית (בית העובד הלאומי) 
מאת דני רכט

ראשיתם של קופת החולים לעובדים לאומים קופ"ח לאומית (כיום, לאומית שירותי בריאות) ומוסדות הע"ל (הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל) במתח הפוליטי ובניגודים הרעיונים בין מפלגות הפועלים לבין בית"ר והתנועה הרביזיוניסטית (הצה"ר) שחבריה עזבו את הסתדרות העובדים הכללית. סירובם של רופאי קופת החולים ההסתדרותית להגיש עזרה רפואית לביתר"ים, זירז את הקמתה בשנת 1933 של קופ"ח לאומיתהקופה החדשה הוקמה על ידי קבוצת רופאים שפוטרו מקופת החולים הכללית של ההסתדרות עקב השקפתם הרוויזיוניסטית. וחרטה על דגלה ביטוח בריאות ממלכתי לכל. שנה אח"כ הוקמה הע"ל (הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל). סניפי קופ"ח לאומית ומועדוני הע"ל (לדוגמה, מרפאת קופ"ח לאומית ברחוב גרוזנברג) שימשו לעיתים מסווה לפעילות מחתרתית של האצ"ל. 

לאחר קום המדינה החכירה העיריה להע"ל מגרש כפול שהיה לפנים חלק מאדמת הר ליפמן הטמפלרי. מגרש זה סומן במפות כפינת רחוב 658 ורחוב 789, שבהמשך ניתנו להם שמות: החבצלת (כיום רחוב הפטמן) וביכורי העיתים (כיום רחוב שפרינצק). בשנת 1952 ניתן הרשיון לבניית מבנה "בן שלוש קומות, קומת עמודים ומרתף" בחציו הצפוני של המגרש. על הבנייה הופקד האדריכל הרביזיוניסט הארי לוריה (1895-1953) שבנה באותה התקופה גם את שיכון סלע בצפון העיר בסוף רחוב אבן גבירול. בעקבות מותו של לוריה, הושלם הפרוייקט על ידי האדריכל אריה  יניצקי.  לצד קופ"ח לאומית פעלו במבנה החדש גם זרועות אחרות שהיו מסונפות להע"ל: חברת השיכון סלע, קרנות ביטוח, פנסיה ועזרה הדדית, בטאון הע"ל חזית לעובד, ואולם הישיבות שימש תכופות את הוועד הפועל של הע"ל. מסיבה זאת כונה הבניין גם בית העובד הלאומי.  בשנת 1954, עם השלמת הבנייה, עברה אל הבניין החדש הנהלת קופ"ח לאומית  שמחלקותיה היו פזורות קודם בכמה כתובות זמניות: הרצל 4, נחלת בנימין 47 ובית ברלין-פסובסקי ברחוב מזא"ה.

בעת איכלוס המבנה היה ברור שהוא צר מלהכיל את צרכי הקופה והע"ל ואדריכל אריה  יניצקי נקרא מדי פעם לתכנן תוספות של שטחים בקומת הקרקע. ואח"כ גם תוספת קומה שלמה. אלא שגם תוספות אלה לא הספיקו ובתחילת שנות השישים הוחלט על אגף חדש שייבנה על מחציתו הדרומית של המגרש. אגף זה נבנה בשנת 1964 בתכנון האדריכלים אריה  יניצקי ואביאל כץ.  במסגרת הבנייה, שופץ גם האגף הישן. הכניסה שפנתה בעבר אל רחוב שפרינצק הפכה למשרדים וכניסה חדשה נבנתה בחזית הצפונית, הפונה אל רחוב הפטמן, אל מול בית הרופא.

מוסדות הע"ל היו מרכז כוח חשוב בתנועת החרות. עסקני הע"ל וקופ"ח לאומית  תיפקדו לעיתים כמעין סיעה פנימית. אליעזר שוסטק שימש כמזכ"ל הכל יכול של הע"ל החל משנת 1936. לאחר שברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) התפיידה אל תוך תנועת החרות, הפך שוסטק גם לח"כ (במהלך כהונת הכנסת השנייה). בשנת 1966 היה ממנהיגי האופוזיציה הפנימית למנחם בגין. יחד עם שמואל תמיר הקים את תנועת המרכז החופשי. בהמשך, לקראת בחירות לכנסת השמינית, היתה תנועה זאת אחת ממרכיבי הליכוד.  שמואל תמיר ועקיבא נוף פרשו מהליכוד בסוף שנת 1976. ולאחר בחירות 1977 נבחרו ברשימת התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש. תמיר גם כיהן מטעמה כשר משפטים). שוסטק (שהתמנה לשר בריאות בממשלת בגין הראשונה) ובן טיפוחו אהוד אולמרט, נשארו במסגרת הליכוד. בהמשך, הדיח אולמרט את שוסטק ותפס את מקומו ליד שולחן הממשלה. עסקן אחר שהתפרסם הוא שר האוצר שהורשע בפלילים אברהם הירשזון ששימש כיו"ר קופ"ח לאומית והנהיג בהמשך את הע"ל



איור בית קופ"ח לאומית (בית העובד הלאומי) והמרפאה המרכזית. 

סימפוזיון על הגברת היצור באולם בית העובד הלאומי החדש. 1955

הרצאות באולם בית העובד הלאומי, 1964.






שמה המקורי של קופת החולים, הנקראית כיום: לאומית שירותי בריאות.

בית מרכז קופ"ח לאומית (בית העובד הלאומי). צילום משנת 1958.

חזית לרחוב שפרינצק (רחוב ביכורי העיתים בעבר).

תכנית קומה לשני אגפי הבית. 

מרכז קופ"ח לאומית (בית העובד הלאומי). צילום: GSV 2011.