מגרש הכלניות / שיכון חמד
מאת דני רכט


לבתי השיכון הסמוך לשכונת קריית מאיר מדרום  יש גינה מיוחדת ועבר מעניין. המיקום המדוייק - בין רחוב מאנה למשעול צר להולכי רגל המתכנה 
במפות העיריה: רחוב 1112. אי של טבע במרחק של כחמישים מטר בלבד מציר אבן גבירול הסואן. באמצע שנות הארבעים כונה המקום מגרש הכלניות. אולי בגלל הפרחים שפרחו סביבו, ואולי ככינוי לחיילי הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית, שהוצבו בארץ בחודש ספטמבר 1945 - חיילים שלא היו אהודים על הישוב העברי (במיוחד לאחר מבצע כריש ב-30 ביולי 1946, בו הוטל עוצר על העיר) ועליהם נאמר כי"ראשם אדום וליבם שחור".

מגרש הספורט שימש בעיקר למשחקי כדורגל בין נבחרות היחידות הבריטיות השונות ששירתו בארץ. בין לבין אירח המגרש תחרויות לרכיבת סוסים, בין בתי הספר לרכיבה שפעלו בתל אביב והסביבה (בתי הספר והמועדונים לרכיבה של גולדמן, גורדון, רייזנר ועוד). ד"ר אהוד פינקלשטיין שגדל בקריית מאיר מתאר בצבע את התחרויות: "הקצינים התייצבו במדים ססגוניים והשחקנים גם כן התהדרו בתלבושות צבעוניות. לפעמים המגרש שימש אותם גם לתחרויות רכיבה ומכשולים לרוכבי סוסים. לאחר קום המדינה הפך להיות מגרש רכב צבאי לצה"ל. ילדי השכונה היו באים, משתעשעים עם השומר, ונוהגים בג'יפים".  

בחודש אפריל 1948 נחנך בסמוך מחנה קריית מאיר (מחנה קל"ט - קבוצות להכשרת טירונים) ששימש את ההגנה ואחר כך של צה"ל. השדות והשטחים הפתוחים מסביב, ובהם גם מגרש הכלניות, שימשו לאימוני הטירונים שאך חוילו. קרקעות אלה הועברו לידי קק"ל. חלקן נמכרו בשנות החמישים לגופים שונים על ידי חברת נאות אביב (שיזמה בשנות השישים את הקמת פרוייקט לונדון מינסטורז) לצורך בניית מבני מגורים. על מגרש הכלניות לשעבר יזמה אגודת חמד שיכון לחבריה, עובדי בנק לאומי ועובדי הבנק האפותיקאי הכללי הקשור אליו (לימים, בנק לאומי למשכנתאות). בנק לאומי היה באותן השנים בשיא כוחו. אמנם, לאחר הקמת בנק ישראל שוחרר בנק לאומי מתפקידו כבנק מרכזי של המדינה, אך שמר על מעמדו כבנק המוביל במשק הישראלי. ארגון העובדים החזק של הבנק יזם החל משנת 1949 את הקמתם של מספר שיכונים בעיר. פרוייקט שיכון חמד נבנה כשלב ג' בשיכון פקידי הבנק בעיר.

חלקת הקרקע שנרכשה היא בגודל מרשים של ארבעה דונם. ופקידי הבנק העדיפו לרכז את הבנייה בשלושה מבני רכבת, במקום שבעה בתים משותפים נפרדים. העיריה אישרה את הבקשה אותה קידם האדריכל-קבלן דוד פינאקר. שלושת המבנים נבנו בצורת האות חי"ת כשהגינה הגדולה המשותפת היא כמעין המשך לרחוב קצנלסון, שחלקו הצפוני (הגובל בגינת שיכון חמד) הוא ללא מוצא. התוצאה היא גרסת אמצע שנות החמישים לגינות שיכוני שנות השלושים: מעונות עובדים הו"ד, מעו"ז, ח'. או לגינה-שדרה המשמשת ציר ירוק לשכונת קרית מאיר הסמוכה.

כתובת המבנה המרכזי היא רחוב מאנה 20-22-24, וכתובות ה"כנפיים": רחוב קצנלסון 14-16 וקצנלסון  17-19.  המתכנן היה אהרון דורון (1917-2012) זוכה פרס רוקח לאדריכלות  (על פרויקט מגורים שבנה מאוחר יותר בשדרות דוד המלך). דורון תכנן בתל-אביב את שכונת נווה אביבים, בית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית, הזירהטרון (לימים סינרמה) ועוד עשרות בתי מגורים בעיר. הוא היה נשוי לשרה דורון (1922-2010) שכיהנה כשרה וחברת הכנסת מטעם המפלגה הליברלית בליכוד.


הגינה בשיכון חמד
מאת פרופ' אברהם בלבן.


בכניסה למאנה 22: בגינה לפני הבית שתולים דקל טבעות, תמר כנרי (בעל הכפות הארוכות), שלושה שיחים של דרצנה וכן גרניום אדום. לאורך שביל הכניסה גדר חיה של ברניה משליגה (בגלל הצל, עלים גדולים יחסית וירוקים, ומספר העלים הורודים, האופייניים לשיח הזה, קטן).

הגינה הפנימית נשלטת על ידי עץ צאלון גדול, אחד היפים בתל אביב, הודות לכך שהוא מוגן מרוח, נהנה משמש דרומית וכן מהשקיה. מתחת לעץ שיחים נהדרים של פילדנדרון דו נוצתי. לשיחים עלים גדולים מאוד הודות למרחב שיש להם, לצל ולמים שהם מקבלים. כן בולטים כאן כמה שירי דרצנה.

ממול, בפינתה הצפונית של הגינה, עץ פאפאיה, וסביבו שיחי רוזמרין (תבלין) ולבנדר. כן גדל כאן שיח קטן של קליאנדרה, הפורח בפריחה דמוית נברשת אדומה עדינה.

הגדר החיה הצפונית היא רובה ככולה היביסקוס. בפינת הבית ציפור גן עדן גדולה ("בננה") וכן בוגנוויליה לבנה, המתרוממת עד גובה הגג של הקומה השלישית.

במערב שני עצי הדר (ככל הנראה סוג מסויים של לימון) וביניהם הרדוף. בגינה מצידו השני של הבית, עץ תות עתיק, מספר עצי שסק, וליד הגדר שיחים ותיקים של פלפלון דמוי אלה.

במזרח עץ קליסטמון ולידו גוש מעורב של הרדוף ננסי ורוד (המין הוא הרדוף ננסי, אבל זהו שיח ענק של המין הזה) וברניה משליגה. ליד עמודי הבית כמה שיחי יוקה המחפשים את האור. הגן כולו מוקף שיחי היביסקוס הפורחים בלבן ובאדום, וכן בכמה שיחים של ציפור גן עדן גדולה.


דירת יהושע רבינוביץ'

בתאריך 14 באוגוסט 1979 הלך לעולמו יהושע רבינוביץ', ראש העיריה בין השנים 1969-1974 ושר אוצר בממשלת רבין הראשונה (1974-1977). רבינוביץ' (צילום: פריץ כהן לע"מ 1970) היה ראש העיריה האחרון שגר במרכז העיר (כל הבאים אחריו העדיפו את שכונות עבר הירקון). הוא התגורר עם רעייתו גאולה בשיכון חמד ברחוב מאנה. 



מגרש הכלניות מסומן על גבי תצ"א משנת 1946.

בתי שיכון חמד מסומנים על גבי תצ"א משנת 1956.








השביל יהפוך לרחוב אבן גבירול. השדה החקלאי בקדמת קריית מאיר יהפוך למגרש הכלניות (ובהמשך, ייבנה על רובו שיכון חמד של עובדי בל"ל). צולם כנראה בסוף שנות השלושים (תודה לשמוליק תגר). הצלם 
קארל לוץ (1895-1975) שימש כסגן הקונסול השוויצרי בשנים 1935-1940. 



צילומי הגינה מחודש אוקטובר 2014.

חזית השיכון. רחוב מאנה 26, 24, 22.

בתי רחוב קצנלסון  17-19 והחצר הגדולה שבמרכז השיכון.

בתי שיכון חמד צולמו ע"י רחל רמרז, 2013.