צופי קהילה
מאת פיני בן-שחר


הסתדרות הצופים העבריים נוסדה בשנת 1920 ועיקריה – חינוך ברוח רעיונו של באדן פאול, מייסדה של תנועת הצופים בעולם. הסתדרות הצופים בארץ הוסיפה על מטרותיה את החינוך להגשמה חלוצית ציונית וכן נאמנות לערכי הרוח והתרבות של עם ישראל.

תנועת הצופים בתל-אביב ראשיתה בקומץ בני-נוער, שבעזרת כמה משוגעים לדבר הקימו לעצמם צריף קטן ברחוב אחד העם, ליד רחוב בצלאל יפה. פעילותם – ובעיקר פעולותיהם הרציניות בשטח האזרחות הטובה – זכו לאהדה ולהערכה בקרב תושבי העיר. רבים מבני-הנוער הצטרפו אליהם. עד מהרה התברר, שהצריף צר מלהכיל את כולם. בסיוע העירייה הועמד לרשותם מגרש בקרן הרחובות מלצ'ט וחשמונאים, עליו הקימו צריף רחב ממדים – הוא "הצריף הירוק" המפורסם, בו פעלו צופי הקהילה – או "קהילת הצופים", כפי שנקראו בהיווסדם (בהמשך נבנה באותו מקום, תחת הצריף האינטימי, מבנה בטון מגושם).

רבים מבוגרי הקהילה איישו לימים עמדות חשובות במוסדות המדינה ובצה"ל; רבים יצאו – "להכשרה ולהגשמה" והם מגדלים את נכדיהם בקיבוצים עד עצם היום הזה. 

דני רכט, עורך האנציקלופדיה העירונית, מוסיף: ראשיתה של קהילת הצופים בתל-אביב בשטח גימנסיה הרצליה. מייסדיה: חי יששכרוב, אשר לויצקי, צבי נשרי, אברהם פקטורי, דוד בירנבוים והרצל בן-ארי. בהמשך נדדו הצופים לסביבת בית הספר העירוני ע"ש אחד העם. ובהמשך, הוקם הצריף בפינת רחובות מלצ'ט וחשמונאים, בקרבת שכונת נחלת יהושעבשטח הצריף הירוק ומגרש המסדרים שהיה לצידו נבנה בשנות השישים בית חדש לצופי שבט קהילה. הבית בן שלוש הקומות מאפשר פעילות בהיקף רחב. מסדרי שבט קהילה מתקיימים על גג המבנה.


מייסדי תנועת הצופים בתל-אביב (מימין לשמאל): חי יששכרוב, אשר לויצקי, צבי נשרי, אברהם פקטורי, דוד בירנבוים והרצל בן-ארי.

קהילת תל אביב. טופס בקשה משנת 1928.






הצופים מצדיעים לנציב העליון סמואל בצאתו מבית הועד בשדרות רוטשילד.

היה נכון! חניכי תנועת הצופים בתל-אביב. גלויה משנות העשרים.

הצריף הירוק ומגרש המסדרים של שבט צופי קהילה. צילום מרחוב חשמונאים של פיני בן-שחר. מאחור בצד ימין נראה בית הכנסת נחלת אבות