בית רומנוב
מאת פרופ' אדריכלית ניצה סמוק


איסר וחסיה רומנוב היו בעלי אדמות אמידים בלטביה וגידלו חיטה. אביו של ליאו אדלר היה סוחר תבואה והיה לוקח את בנו למסעות המסחר שלו במזרח אירופה. כך הכיר ליאו הצעיר את סופי ביתם של חסיה ואיסר רומנוב. הוא נשא אותה לאישה והזוג התגורר בברלין. הוריה של סופי היו שומרי מסורת. בעיקר חסיה אשר ביקשה לסיים את חייה בארץ הקודש. הם רכשו קרקע בשכונת לב תל אביב ומינו את חתנם האדריכל והתיאורטיקן ליאו אדלר לתכנן את ביתם. התכניות נשלחו מברלין לארץ ועל המלאכה בארץ ניצח האדריכל משה צ'רנר. הוא אשר חתם על כל התכניות בעירייה ודאג ליישם את רעיונותיו של אדלר.

בני הזוג רומנוב עלו לארץ בסוף שנות ה-20 והתגוררו בבניין, חלק מהדירות בבניין נועדו להשכרה. ב-7.3.1933 נפטרה חסיה ממחלה וב-8.11.1940 נפטר איסר. שניהם קבורים בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. ליאו וסופי אדלר התגוררו בברלין עד 1933. באותה שנה נעצר ליאו ללילה אחד על ידי השלטונות הנאצים בגלל פעילותו התרבותית. היתה זו אזהרה עבורו ובאותה שנה הם עלו לארץ והצטרפו להוריה של סופי ברחוב נחמני 25. תחילה התגוררו בקומה השנייה ולאחר מכן הם עברו לדירה קטנה יותר בקומה השלישית. הוילה בחצר הבית הוקמה ב-1939 עבור איסר האב אשר לא היה יכול יותר לעלות במדרגות הבית הגדול והיה זקוק לדירה במפלס הקרקע.

ניתוח אדריכלי
לפי השתלשלות האירועים יש להניח שהמבנה תוכנן על ידי ליאו אדלר בגרמניה בין 1923-1924. בית הספר הבאוהאוס כבר היה בשיא פעילותו והתנועה המודרנית שטפה את אירופה. ליאו אדלר עסק יותר בתיאוריות של אמנות הבנייה מאשר בתכנון בפועל ולכן ברור שהיה מעורה בעקרונות המודרניזם. למרבה הצער אין כל שריד לתכנון הראשוני שהוצע על ידו ואין לדעת אם התוצאה הסופית נאמנה לתכנון הראשון. שכן בפתק שנכתב בתאריך 28.7.24 על ידי מהנדס העיר דאז, דב הרשקוביץ, נרשם "את הרישיון לבניין הקירות יקבל רק אחרי אישור שינוי החזית שעליו להגיש למחלקה הטכנית". הווה אומר, שההצעה המקורית לא היתה מקובלת על מהנדס העיר והוא כנראה דרש להתאימה לסגנון האקלקטי שהיה נפוץ אז בעיר. האישורים למבנה הוצאו לכל קומה בנפרד ולא במקשה אחת, כך שיש להניח שהם לוו בויכוחים עקרוניים על מראה המבנה. ממאמר קצר של ליאו אדלר שהופיע בשנת 1934 בחוברת הבניין במזרח הקרוב אנו למדים על גישתו לתכנון אם כי עשר שנים מאוחר יותר. "נשאלת השאלה, אם יתכן להביא לארץ ישראל צורות, אשר נוצרו תחת שמש אחרת ובתנאי אקלים אחר... האם לא כדאי לראות, אם אין אותם החלונות שאנו מוצאים לעיתים קרובות באירופה הדרומית, המגיעים מן הרצפה כמעט עד לתקרה והמגנים מפני להט השמש על ידי מרקיזות, מתאימים במובן האוורור, לארצנו יותר מהחלונות הנמוכים". משיחה עם ביתו של אדלר, ורה ארנון, שני עקרונות חשובים עמדו בסיס התכנון של הבית: הראשון, התאמה לתנאי האקלים ולמשטר הרוחות. השני, מציאת חיבור למורשת המקומית ולמזרח.

לעקרון הראשון עונים הקרניזים האלכסוניים שהעניקו למבנה את הכינוי "הבית הנופל". הם מעניקים הגנה חלקית לכל הפתחים מפני חדירה ישירה של קרני השמש, אמצעי שהיה ראשוני אז בנוף התל אביבי, כמו גם השימוש הגורף בתריסי גלילה בכל החלונות ובכל החזיתות שלא היה מקובל אז. לעקרון השני עונה בעיקר הריצוף המעוטר בדירות ובחדרי המדרגות ושער הכניסה האקלקטי שאינו משתייך לסגנון המבנה. המבנה נמצא על קו התפר בין הסגנונות הקלאסיים למודרניים והקרניזים האלכסוניים משייכים אותו מעט לסגנון האר-דקו ששלט אז באירופה והופיע בתל אביב רק לקראת 1928. בכל מקרה זהו מבנה סימטרי וקלאסי בתפיסה הבסיסית שלו, עם ניצנים ראשונים של חשיפה מודרניסטית שהתגבשה במהלך שנות ה-20. מעניין להבחין בצילום ההיסטורי כיצד המבנה חריג, בין שני המבנים האקלקטים שנבנו משני צידיו, בעל קווים פשוטים וישרים ונקי מקישוטים ועיטורים. במקור היה צבוע בגוון אפור תכלת והקרניזים היו מובהרים בגוון בהיר, אם כי בעת סיום בנייתו אנו למדים מהצילום כי היה צבוע בגוון כהה אחד שכנראה עד מהרה הוחלף במערכת גוונים חדשה. המבנה הוצב על במה מעל לרחוב והוא בנוי על אחד המגרשים הגדולים באזור, לפיכך גם שטח הקומה 370 מ"ר הוא חריג. בשתי הקומות הראשונות תוכננו שתי דירות בנות 6 חדרים כל אחת ובקומה השלישית היו 4 דירות, שתיים בנות 4 חדרים ושתיים עורפיות בנות 2 חדרים. שטח החלונות ביחס לשטח המלא של הקירות הוא חריג במבנה זה ביחס לאחרים אך תואם את תפישתו של אדלר לאוורור מלא של החדרים בעיקר בחלקיהם העליונים.

ד"ר ליאו אדלר
ד"ר אדלר (1891-1962) נולד בקרש שבקרים.החל את לימודיו בבית הספר הטכני הגבוה שרלוטנבורג בברלין וסיים אותם בשנת 1914 בבית הספר הטכני הגבוה של מינכן. שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ובשנת 1920 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה של דרזדן על מחקר בתיאוריות של הארכיטקטורה. אדלר נישא בתחילת שנות ה-20 לסופי רומנוב ותכנן בהתכתבות עבור הוריה, איסר וחסיה רומנוב, את הבית ברחוב נחמני 25. אדלר פרסם מאמרים רבים, ביניהם: על האורגניות והציריות באמנות הבנייה (1925), ותוכן וצורה באמנות הבנייה (1931). בשנת 1926 יצא לראשונה בלייפציג ספרו הטבע של אמנות הבנייה. ספר שזכה להוצאה מחודשת בגרמנית בשנת 2000. בשנת 1931 הוציא בברלין ספר בשם מבני דירות מודרניים להשכרה ושיכוני עובדים ושנתיים מאוחר יותר ייסד בברלין את העיתון המקצועי ארכיטקטורה.

בשנת 1933 עלה לארץ עם סופי אשתו ושני ילדיהם, ורה וגרט. הם התגוררו בנחמני 25 בקומה השנייה בדירת 6 חדרים ואחר כך עברו להתגורר בקומה השלישית בדירת 4 חדרים. בשנת 1934 תכנן את בית החרושת בלום לשיניים תותבות בנחלת יצחק ובשנת 1935 בית משרדים ברחוב לילינבלום 22 בתל אביב. בין השנים 1937-1938 היה חבר מערכת העיתון הבניין במזרח הקרוב יחד עם יהושע שטיינבוק ופרסם בהם שני מאמרים קצרים, האחד בשנת 1934 רשמי עולה חדש והשני בשנת 1937 בשם הציבור, הבנייה ובניין ערים. בשנת 1937 זכה בפרס שני בתחרות על דרך המלכים בחיפה, יחד עם האדריכלים מ.ח.א פטקי ושלמה ליאסקובסקי. לפי פרוטוקול מיום 25.1.1938 היה אדלר חבר הועדה הארכיטקטונית בעיריית תל אביב ולפי תיעוד בע"פ עבד גם תקופה קצרה במשרד התכנון הארצי. בשנת 1939 תכנן את הוילה בחצר הבית בנחמני 25 במקום מבנה אחר שהיה קיים במקום. בשנת 1948 הוציא לאור בעברית את החוברת פרספקטיבה בהוצאת ברלוי, לפי דבריו "אחרי הפסקה שחלה בעבודתי הספרותית למן שנת 1933".

בשנת 1952 עבר להתגורר עם ביתו בקיבוץ עין חרוד, שם כיהן כמהנדס המועצה האזורית גלבוע ועסק בהוראת שרטוט מכונות בבית הספר המקצועי של המועצה האזורית. כתביו מעבודתו במועצה שמורים במוזיאון שטרוזמן. ליאו אדלר היה ידידו של יעקב פינקרפלד וכמוהו התעניין בארכיאולוגיה, כחלק מהכרת המורשת המקומית אך לא היה ציוני נלהב. הציונות סימלה עבורו בדלנות והוא האמין בשיתוף פעולה בין מדינות והיה בהתכתבות תמידית עם מומחים מכל העולם. פתיחות ושיתוף פעולה היו עבורו תנאי הכרחי לקידמה.

עוד בסביבה:
.. כיכר המלך אלברט... 
.. לב תל אביב ...
.. מגדל המים ברחוב מזא"ה ..








בית רומנוב ברחוב נחמני (1927). צילום מתוך הספר אריג חיי (ספר הזיכרונות של אריך מולר, מייסד ביח"ר אתא). 

בית רומנוב  בסיום השיפוץ (צילום: יואב מסר אדריכלים) עת הפך לחלק ממלון נורמן היוקרתי. 

בונים את שכונת לב תל אביב. בצילום מהשנים 1925-26 נראים (משמאל) בית פרידמן (שפרן), בית רומנוב ובית נושא-חן. ברקע נראה מבנה בית החרושת לודז'יה.

בית נורמן ובית פרידמן (שפרן). סוף שנות העשרים. מתוך הסרט אביב בפלסטין (ארכיון שפילברג). 

אחורי בית רומנוב (משמאל). סוף שנות העשרים. צילום של אברהם סוסקין ממגדל המים ברחוב מזא"ה.

בית רומנוב מסומן על גבי תצ"א משנת 1937 (הארכיון הציוני).

ד"ר ליאו אדלר (1891-1962).