מגדל המים ברחוב מזא"ה
מאת דני רכט


בראשית שנות העשרים, עם התרחבותה המואצת של תל אביב, היה ברור לפרנסיה כי נדרשת בנייה של מגדל מים חדש. בנוסף למגדל הראשון אשר שני דוודיו עיטרו את גג בית הוועד ברחוב רוטשילד פינת נחלת בנימין. הגבעה הנישאת בראש תל אביב (לימים, לב תל אביב) החלה להיבנות באותן השנים והיתה בחירה טבעית מפאת גובהה ונגישותה למרכז העיר אז. מומחים העירו כי חפירת באר מים במקום לא רצוייה עקב קרבת הבאר אל בורות השופכין שנחפרו בבתים בסביבה (ואלו שעוד יחפרו) והציעו שהבאר ומגדל המים ימוקמו בצפון העיר. שטח שהיה אז ברובו לא מיושב, אך כבר סומן כעתודת הקרקע של העיר הנבנית. פרנסי העיר לא התרשמו מהטיעון והחליטו להקים את המגדל על אדמת זריפה סבח, בחלקה שנודעה אחר כך בכתובת מזא"ה 36. ארבעה משרדים הגישו הצעות. ולקו הגמר הגיעו שני משרדי אדריכלים יוצאי הונגריה. זה של אלק את ברויאר וזה של ארפאד גוט. האחרון זכה והמגדל ברחוב מזא"ה היה הראשון בשורת מגדלי מים שנבנו בתכנונו. המגדל בנוי מבטון מזויין ומתנשא לגובה של שישה עשר מטר, מעל פודיום המוגבה מהרחוב. שמונה עמודים תומכים בבריכת בטון עגולה, בעלת קיבולת של ארבע מאות מ"ק. המגדל מאופיין בסגנון האקלקטי, בשונה מהבתים לצידו שנבנו בסגנון הבינלאומי. עם סיום בנייתו הפך המגדל הנישא לאחד מסמלי העיר. ומאוחר יותר נוספה בראשו חנוכיה שהופעלה בחג החנוכה מדי שנה.

בשנות הארבעים נעשה ויסות המים במגדל באמצעות קשירת שתי קורות לחבל. קורה אחת צפה במרום בריכת המים. הקורה השניה סימנה מתי הבריכה מלאה ויש להפסיק את פעולת המשאבות. וכשהמפעילים היו  מפספסים, היתה עולה הבריכה במגדל על גדותיה כשעודפי המים זורמים במורד רחובות מזא"ה ובלפור.

גם ראשי ההגנה בעיר מצאו עניין במגדל והחל משנות העשרים הוא שימש את מטה ההגנה לקשר בשפת המורס או ההליו עם ישובים ברחבי הארץ. תחנת האיתות עמדה בקשר עם ישובים מרוחקים כמו זכרון יעקב או מעלה החמישה, ובאמצעותה, הועברו פקודות ומסרים מחתרתיים. כדי למצוא כיסוי נאות לפעילות הבלתי חוקית שהתקיימה במקום, החליטו להעתיק את מודל הסניור סקאוטס הבריטי (צופים ותיקים מתנדבים למען הקהילה) וברוח זאת, הפך החלל בבסיס המבנה למועדון גוש הצופים הקשישים. בנוסף, נבנה בחצר המגדל ב-1940 צריף גדול כמועדון לאותם פעילים אשר, סביר להניח, כלל לא ידעו כי שמם משמש כיסוי לפעילות ההגנה במקום.

בשנת 1966 הקימה חברת החשמל מבנה טרנפורמטור בחזית הצפונית של המגרש הפונה לרחוב. מגדל המים עמד מוזנח במשך שנים ובשנות התשעים הוכרז כמבנה מסוכן. בשנת 2011 שופץ המגדל. 


מגדל המים ובית גימנסיה בלפור ברחוב מזא"ה בלב העיר. איור מהשנים 1962-3 מאת חיים אנלין, תלמיד כתה ט'.

מגדל המים המשופץ ברחוב מזא"ה בכרטיס ברכה לשנת תשע"ג מאת משרד אמנון בר-אור אדריכלים.








מגדל המים בראש העיר, 1924.

עדיין בשנות העשרים.

שנות הארבעים

2008. סגור, מסוכן וממתין לשיפוץ.