מגרשי הטניס ברחוב יהל"ל / בית שפיגל 
מאת דני רכט 


יהל"ל, הוא הסופר העברי יהודה לייב לוין (1855-1925), הונצח ברחוב בצפון הישן. ברחוב הקצרצר והמבוקש יש שמונה בתים בסך הכל (מתוכם ארבעה בתים פינתים שאפשר לשייך גם לרחובות ויזל ואד"ם הכהן הסמוכים). תרגומו של יהל"ל לרומן ההסטורי טנקרד מאת בנימין ד'ישראלי נקרא נס לגויים והונצח ברחוב ביפו, סמוך למגרש הפחים של מכבי יפו. רחוב יהל"ל הוא חלק מפרצלציית פרדס ביבי שאדמתו נרכשה בשנת 1935 וחולקה למגרשים שנמכרו במהירות ליזמים וקבלנים. על חלקם נבנן בתים בשנים 1936-1939 וחלקם נאלצו להמתין עד לחידוש הבניה בתום המלחמה העולמית השניה.

מלחמת העולם הותירה בשכונה לא מעט מגרשים ריקים עליהם לא ניתן היה לבנות עקב המחסור החמור בחומרי בנייה שהופנו לטובת המאמץ המלחמתי. מגרש 25-26 בפרדס ביבי (כיום יהל"ל 7 פינת ויזל) היה שייך לרפאל ונתנאל וולאס שתכננו לבנות עליו בית דירות בתכנון האדריכל דב כרמי. אך לאחר שפרצה המלחמה והעתיד נראה פחות ברור,הם מכרו את המגרש למשה שפיגל. בתחילת שנת 1942 כפי הנראה שכר מיקלוש סיץ' משפיגל את המגרש (ואת שני המגרשים הצמודים: ויזל 9 ויהל"ל 5)  והכשיר בהם שני מגרשי כורכר עבור מועדון הטניס תל אביב - מפעל חייו של סיץ'. מועדון הטניס של סיץ' פעל עוד קודם, החל משנת 1937 במגרש ברחוב דיזנגוף. והמגרש רחוב יהל"ל היה ביתו השני.

בשולי נייר מתאריך 8 בנובמבר 1945 שנמצא בארכיון מנהל ההנדסה ומתייחס למגרש הצמוד (ויזל 9) נכתב: "המגרש ריק מכל בניין ומבנה. המגרש משמש למשחקי טניס". אלא שהתחלות הבנייה בסביבה אילצו את האדון סיץ' לעבור. מעונו הבא של מועדון הטניס תל אביב היה בסמוך לרחוב פנקס. בסוף חודש אוגוסט 1947 קיבל שפיגל את הרשיון מהעיריה ובניית הבית בן 3 הקומות (מעל קומת עמודים) החלה בתכנונו ופיקוחו של המהנדס אליהו רובינשטיין.

ברחוב יהל"ל 4 התגורר יעקב עורבי שנולד בתל-אביב בשנת 1914. עורקבי נשבה בקסם "הספורט הלבן" והחל להתאמן (בגיל 28) במגרש הסמוך לביתו, בעידודם של שחקני המועדון ה"יקים". בהמשך המשיך עורקבי לסקציית הטניס של הפועל תל-אביב והפך לאחד משחקניה הבולטים. בשנת 1949 קיבל על עצמו המהנדס עורבי משרה בסוכנות היהודית, במסגרתה תכנן ופיקח על בניית מושבי העולים בנגב. משרה זאת חייבה את העתקת מקום מגוריו לבאר שבע חסרת מגרשי הטניס. מר טניס באר-שבע לא ויתר על אהבתו ובמשך עשר שנים היה נוסע בימי ג' ובסופי שבוע לעיר הגדולה על מנת להתאמן ולהתחרות. בשנת 1960 הצליחו עורבי וחבריו (עוד ארבעה "משוגעים לדבר") לשכנע את ראש העיריה דוד טוביהו (1898-1975) איש מפא"י שלא הבין "מה לטניס ולספורט הפועלים" להקצות שטח של  כ-12 דונם עליו הוקם מועדון טניס בשכונה א' בבירת הנגב. יעקב עורבי המנוח היה גם מייסד ארגון הקבלנים הבאר שבעי. על שמו של עורבי מקיים מרכז הטניס בבאר-שבע טורניר מאסטרס שנתי בהשתתפות טובי שחקני הטניס מכל הארץ. 

יעקב עורבי. טניסאי-מהנדס.







מועדון הטניס תל-אביב בפינת רחובות דיזנגוף ויודפת, מסומן בצבע כתום ע"ג קטע תצ"א משנת 1945. מגרשי הטניס של המועדון בשכונת פרדס ביבי מסומנים בצבע ירוק.  

בשולי נייר מתאריך 8 בנובמבר 1945 שנמצא בארכיון מנהל ההנדסה ומתייחס למגרש הצמוד (ויזל 9) נכתב: "המגרש ריק מכל בניין ומבנה. המגרש משמש למשחקי טניס".

בית שפיגל בפינת רחובות ויזל ויהל"ל. צילום: GSV 2011.