בית הרב ססובר
מאת דני רכט


טוראי מנחם בגין הגיע לארץ כחייל צבא פולין החופשית בפיקוד הגנרל אנדרס. עם שיחרורו בסוף 1943, מונה בגין לעמוד בראש הארגון הצבאי הלאומי. באותם השנים, ימי מלחמת העולם השניה, בחר הארגון שלא ללחום בבריטים על מנת שלא להפריע למלחמתם בנאצים. אך בתחילת 1944 כשהסתמנה תבוסת הרייך השלישי, הכריז בגין על מרד בשלטון הבריטי.

לאחר מעבר בין מספר דירות מסתור (האחרונה, בשכונת חסידוף בפתח-תקווה), התמקמו הבגינים יחד עם בנם התינוק (לימים השר בני בגין) בבית קטן ברחוב הבשן 1א'. כאן הם התגוררו בשנים 1944-1946 יחד עם איתן לבני, קצין המבצעים של האצ"ל (ואבא של ציפי ליבני).  הגישה אל הבית כיום דרך שביל בין הבית ברחוב הבשן 1 לבית מספר 3. 

כמבוקש מספר אחד, הסתתר כאן בגין כשהוא ידוע בין שכניו כרב ישראל ססובר. והיה יוצא מביתו רק לתפילות בבית הכנסת שלום יצחק הסמוך (ברחוב יהושע בן נון 67). כדי להוסיף אמינות לדמות, ביקש בגין מחברו למחתרת שישיג לו חומש. כי הרי לא נאה לתלמיד חכם לבוא לבית הכנסת מבלי להביא את החומש הפרטי שלו. החבר הביא לו ספרי תורה ישנים שפורסמו במאה ה-19. שניהם לא שמו לב כי חמשת הספרים הם עם "הבאור" שהוא כידוע אסור בתכלית הפסול בעיני יהודים אדוקים. בגין-ססובר ישב בבית הכנסת עם ספר בראשית על יד יהודי זקן וקרא בפרשת השבוע אחרי בעל הקריאה. לפתע הציץ השכן הקשיש לתוך הספר ומפיו פרצה זעקה: "סאסובער, וואז איז מיט אייך, ווי קומט צו אייך אזא חומש? עס טאר דאך נישט זיין א יידישען הויז!". ובתרגום לעברית: "מה קורה איתך ססובר? איך מגיע אליך כזה חומש? ספר כזה לא צריך להיות בבית יהודי". עוד באותו היום הוזעק חבר המחתרת לבית המחבוא של בגין והתבקש להשיג חומש חדש.



הבית הקטן ברחוב הבשן 1א' בו התגוררה משפחת בגין-ססובר.


צילומים: דני רכט, 2009.



משפחת ססובר (1944-1946): מנחם, עליזה ובני.

צילום באדיבות מכון ז'בוטינסקי.