פרדס לוין (ארגזי גרמניה) 
מאת דני רכט


העלייה החמישית הציפה את תל אביב לא רק ביוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה. אלא גם בליפטים - ארגזים גדולים אשר שימשו לשינוע תכולת דירות הייקים ממרכז אירופה לארץ הקודש. בתום המסע, כשהריהוט האירופאי הכבד הוצב במקומו, נמכרו הליפטים, הוצבו בשכונות העוני בעיר ושימשו למגורים. זה המקור לשם שכונת ארגזי גרמניה שדבק ביושבי פרדס לוין בשנות השלושים. וכך כונתה מאוחר יותר שכונת הארגזים שצמחה על אדמות הכפר הערבי סלמה

ראשיתה של שכונת הצריפים על אדמת פרדס לוין בימי מצוקת הדיור הקשה באמצע שנות העשרים. השכונה הוקמה בשטח התחום כיום בין הרחובות ישעיהו, יהושע בן נון, שדרות נורדאו וסוקולוב.  בשכונה נכללים הרחובות חגי הנביא, עמוס וסמטת נורדאו. במקביל, הוקמה באותה התקופה שכונת בעלי הגמלים הגובלת מצפון. חלק ניכר ממתיישבי פרדס לוין היו יוצאי תימן. חלקם ותיקים וילדי הארץ.  נראה כי תושבי הפרדס היו מהאומללים שבדיירי שכונות העוני בעיר. בעונות החורף היה הירקון עולה על גדותיו ומציף את הסביבה. בתחילת 1931, עם חנוכת בית המטבחיים העירוני בסמוך, אחזה בסביבה צחנה קשה שהפכה את המגורים במקום לבלתי נסבלים, אשר חשפה  את תושבי השכונה למחלות ולזיהומים. בנוסף, העמידה העירייה לדין  ב-1937 ארבעים מבעלי הצריפים בעוון "הקמת צריף ללא רשיון". למרות הסבל המתואר, נראה שהמכה הקשה ביותר ניחתה על השכונה ב-1943, עת נפגע המקום ממגפת הדבר שהתפרצה, כמו גם בחארת' אל טאנק (שכונת קרטון), עקב תנאי התברואה הקשים. חלק מתושבי שתי שכונות עוני אלה הוכרחו על ידי העירייה לעזוב את מקומם. כארבעים משפחות שוכנו בשכונת אביב הנמצאית בשטח העיר חולון ומשפחות אחרות הועברו לשיכון פליטי הדבר אשר נבנה בחיפזון ממזרח לואדי מוסררה (נחל איילון) והיה מיזם המגורים הראשון של העירייה.  
גם ראשוני שכונת גבעת שמשון היו פליטי מגפת הדבר. תושבים שלא הצליחו לקבל דירה בשני השיכונים שנבנו על ידי העיריה. 


נא לתת מכלת בעד עשרים מיל. חנות מכולת ליס. רחוב עמוס 12 שכונת פרדס לוין לשעבר.

עמוס 33. סכסוך שכנים. הצילומים משנת 2009.






ארגזי ליפטים ניצבים על מגרשים ריקים בינות לבתים. שנות השלושים.

עמוס 19. שריד אחרון לשכונה שנעלמה.

עמוס 8. בניין חדש החליף את הבית צמוד הקרקע.

עמוס 45. גן הילדים השכונתי פועל בבית קטן שהחליף צריף.