יריד המזרח  Levant-Fair    בבנייה
מאת דני רכט



ה
גמל המעופף. אגדה עירונית מתארת את ראש עיריית יפו כמי שפירגון לא היה הצד החזק שלו. כאשר הוא שמע על רעיון התערוכה 
הבינלאומית אמר היפואי כי לפני שבתל אביב יתקיים יריד כזה, לגמל יצמחו כנפיים. מארגני היריד, ראשי חברת מסחר ותעשיה, דווקא אהבו את רעיון הגמל המעופף הפורץ קדימה מעבר לכל דמיון והפכו אותו לסמל הארוע הבינלאומי. בסופו של יום, עם שלושת אלפים מציגים ויותר משש מאות אלף מבקרים, היה היריד להצלחה עצומה, ובקונגרס הירידים הבינלאומים שהתקיים שנה אחר כך (1935) בפאריס, דורג היריד התל אביבי במקום הרביעי (!) בין ירידי העולם.


השנה 1934. יריד המזרח נודד ממיקומו הקודם (שכונת יהודה) אל מגרשי התערוכה שבחצי האי הירקוני. בצילום מרהיב של קורט ברמר (באדיבות הניה מליכסון) במבט לכיוון דרום, נראה חלק מהמתחם החדש: 1. ביתן צרפת, 2. ארמון תוצרת חוץ, 3. ביתן בלגיה, 4. ביתן איטליה, 5. כיכר פלומר, 6. פסל הפועל העברי, 7. האמפיתיאטרון. 



יריד המזרח, הביתן הלבנוני. התבליט המצוייר של הפסל אהרון פריבר עם ארז הלבנון ועתיקות בעל בק, זכה לחיים חדשים אחרי טיפול מאת צוות סטודיו תכלת. צילום: הניה מליכסון. תודה לשי פרקש. 



אריה אלחנני נולד בשנת 1898. שמו המקורי הוא ספוז'ניקוב. עלה לארץ בשנת 1922.  אלחנני היה צייר, מעצב תפאורות, ובשנת 1934 תיכנן ביתנים ביריד המזרח על גדות הירקון  ואת הפסלים המפורסמים של הגמל המעופף ושל הפועל העברי. אלחנני, חתן פרס ישראל, נפטר בשנת 1985. טוב עשתה ועדת השמות העירונית שבחרה להנציח את זכרו ברחבה במתחם יריד המזרח עימו הוא מזוהה ולא חזרה על המקרה האומלל של הנצחת פטריק גדס בצומת הולץ שבדרום העיר.
24/03/2014







בית קולנוע הצפון בביתני יריד המזרח. צילום: וולטר צָדֵק.

יריד המזרח 1934. אדריכל: אריה שרון. צילום מתוך אוסף אדית ואריק מאטסון.

ביתן ההסתדרות ביריד המזרח 1934. אדריכל: אריה שרון.
צילום מתוך אוסף אדית ואריק מאטסון.