בית המהנדס
מאת דני רכט


במחצית הראשונה של שנות השלושים זכה אזור הצפון הישן לפיתוח חסר תקדים. תוך שנים ספורות נתכסו גבעות החול בשכונות פועלים, ושכונות של הסתדרות השכנים. בפברואר 1935 נערך טקס הנחת אבן פינה והחלה בניית בית המהנדס  בפינה הצפון מערבית של שכונת אפרים (השכנים א') . הטקס נערך בהשתתפות הנציב העליון ארתור ווקופ, ראש העיריה דיזנגוף, וממלא מקומו ישראל רוקח, אשר שימש באותה העת גם כנשיא אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ ישראל. הבית נבנה על מגרש בשטח של 2239 מ"ר לפי תכנית של האדריכל החיפאי רוברט פרידמן (1888-1940)  שזכה בתחרות האדריכלים בשותפות עם יוסף קלארווין (1893-1970). כאן התרכזה במשך שנות דור הפעילות העניפה של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים וכאן היה ביתו של מכון התקנים הארץ-ישראלי אשר עובדיו יזמו בראשית שנות החמישים את בניית שיכון עובדי המכון בצפון העיר. 

בית המהנדס והאדריכל ע"ש אלחנן פלס נמצא ברחוב דיזנגוף 200. בשנות השבעים היתה החצר האחורית של המבנה (הפונה למפגש הרחובות חולדה וגוש חלב) אתר חתונות אהוב במיוחד על תושבי העיר.  באמצע שנות השמונים, בשלהי תקופת כהונתו כראש עירייה החליט שלמה להט (צ'יץ') לפנות את המבנה אשר פגה תקופת חכירתו ולהקים במקומו גינה ציבורית. אולם הנסיון לא צלח לצ'יץ' והבניין משמש גם כיום את ארגוני המהנדסים והאדריכלים. בקרבת מקום נבנה לאחר קום המדינה קולנוע ארמון דוד. בבית המהנדס פעלה בעבר הספרייה הגדולה בישראל בתחום האדריכלות.

עידו ששון מוסיף:  לא ידוע על מבנים נוספים שתכנן האדריכל החיפאי רוברט פרידמן בתל-אביב. פרידמן נולד בהמבורג בשנת 1888, למד אדריכלות באוניברסיטה בהאנובר וסיים את בחינת הדיפלומה שלו בשנת 1911 אצל מרטין דולפר, מחשובי האדריכלים בגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת כחייל גרמני בארץ-ישראל, חזר להמבורג והקים משרד אדריכלים בראשית שנות העשרים. היה מעורב בפרויקטים גדולים של דיור בהתאם לרוח האדריכלות המודרנית ששלטה בהמבורג. בראשית 1933 נסע לחופשה למצרים ובארץ ישראל ובעקבות עלית השלטון הנאצי והאיסור לעבוד כיהודי, החליט לגור בארץ ולפתוח משרד אדריכלות בחיפה בסוף 1933. השתתף וזכה במספר תחרויות אדריכליות בחיפה, הבולט בהם הנו בית הזוג יעקב ושרה סלומון, הנבנה על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי. תכנן מבנים ציבוריים בירושלים, בתי כנסת. היה נשוי לג'ולי לילי פרידמן. נפטר בירושלים בשנת 1940. משנת 1941 והלאה נעשו שינויים רבים תוספות והרחבות למבנה: שינוי קומת הכניסה. סגירת החלק הפתוח שבין העמודים בקומת הכניסה על ידי יעקב בן סירה (שיפמן), תוספת בניין באגף הדרומי של הבניין הקיים ותוספת לקומה ג' על ידי יצחק רייך, שינויים נוספים לאורך השנים שנעשו על ידי ישראל לוטן ואדריכלים נוספים.



אולם הכנסים המחודש בבית המהנדס, 1958

בית המהנדס שימש, בין השאר, את מערכת עתון האגודה

בית המהנדס והאדריכל נקרא על שמו של אלחנן פלס (1912-1978). פלס, יליד פולין ומהנדס אזרחי בהשכלתו, עלה לארץ בשנת 1934 והתיישב בתל-אביב (בהמשך עבר לרמת-גן). בתפקידיו כמזכ"ל אגודת האינג'נרים וארכיטקטים, ובהמשך כמנכ"ל לשכת המהנדסים והאדריכלים, הנהיג פלס את ציבור המתכננים במשך כארבעים שנה.


בית המהנדס. צילום: רודי ויסנשטין, 1945.

בית המהנדס (בגרסתו הראשונה) בקטע צילום אוויר משנת 1937.

שיפוץ ותוספת בנייה בבית המהנדס.