מעונות עובדים א' ב' ג'
מאת דני רכט


בשנת 1931, בטרם הלכו לעולמם, מסרו הזוג צבי וציפורה פוגלסון מגרש בן שלושה וחצי דונם שהיה ברשותם לידי הקרן הקיימת, במטרה שזו תחכיר אותו לשיכון עובדים. על מגרש זה בקצה רחוב ריב"ל (מזא"ה כיום), נבנה בית משותף שכונה מעונות עובדים ומאוחר יותר גם זכה לקבל  את האות אל"ף. זה היה הבית הראשון בעיר שנבנה לפי המודל הקואופרטיבי לשיכון פועלים שהיה נפוץ במרכז אירופה בעשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה. ההתארגנות והערבות ההדדית איפשרו לרוכשים לרכוש קרקע ולבנות במשותף באמצעות הלוואה שפרעונה היה לעיתים נמוך משכר הדירה המקובל אז.

בנוסף לרצון למצוא פתרון דיור לעשרות משפחות פועלים  אשר מצוקת הדיור הביאה אותם לגור בצריפים, מרתפים ועליות גג. היה מאחורי רעיון מעונות העובדים גם מוטיב פוליטי. תקנה של עיריית תל אביב באותם השנים קבעה כי רק לבעלי בתים (או משלמי מיסים עירונים מעל חמישים גרוש) תהיה זכות בחירה. וכך נפגע מכוחה של ההסתדרות ונגרע מכוח הפועל הפשוט להשפיע במישור הפוליטי העירוני.מתוך כוונה  ליצור במקום מסה של ציבור פועלים, רכשה זרוע השיכון ההסתדרותית מגרשים סמוכים עליהם נבנו מעונות העובדים ב' וג'. כל בתי המעונות בסביבה זאת נבנו לפי מודל המסרק כשהם ניצבים לרחוב והדירות פונות לגינות ירוקות בין הבתים. זאת היתה סביבה הומוגנית מבחינה רעיונית וארגונית שסיפקה ערבות הדדית לצד איכות חיים. גם כיום, מבוקשת סביבת מגורים זאת למרות שמדובר בבתים משותפים אשר נבנו לפני שמונים שנה. 

זליג לבון (לובניאקר) מראשי חברת שיכון, מתאר בספרו קורת גג (עם עובד, 1974) כי פועלי העליה השלישית והרביעית שאפו לבית קטן עם משק עזר (כמו בתי שכונות פועלים א' ובשנבנו באותה התקופה. ד.ר) ולא היו מעוניינים בדירה בבית משותף. מצב דברים זה הביא לכך כי בחמשת בתי מעונות עובדים א-ב-ג השתכנו בעיקר עיתונאים , ראשי המפלגה וההסתדרות. כאן התגוררו חברי מערכת העיתון דבר: ישראל גורי, אליעזר לוין, משה בילינסון והעורך ברל כצנלסון, אחד הבתים במעונות (מזא"ה 65) נקרא על שמו לאחר מותו.  כאן גם גדל חיים גורי (גורפינקל), ממשוררי תש"ח.

במקביל לבניית מעונות העובדים ב' וג' נרכשה קרקע למעונות עובדים הו"ד ברחוב פרישמן. מכאן ואילך, התמקדו חברת שיכון והמרכז לשכונות עובדים בבניית מעונות עובדים ושכונות פועלים בצפון הישן של העיר. תכנון כל מעונות העובדים  (א'-ח') בעיר ההסטורית הופקד בידי האדריכל אריה שרון.  בתכנון מעונות עובדים א-ב-ג השתתפו גם דב קוצ'ינסקי ויונתן שלאיין. 



מעונות העובדים לצד חומת חוות רוהאם.



קטע תצ"א משנת 1938. מעונות עובדים א' במרכז.

בחירת חברי ועד מעונות עובדים א'.

מעונות עובדים ג' ברחוב מזא"ה, 1933. מתוך אוסף אא"י.


מכתב מאת ברית פקוח לאגודות שכון אל אדריכל יונתן שלאיין, ממתכנני מעונות עובדים ב' ברחוב מזא"ה, 29.11.1938,   מתוך אוסף אא"י.





עורף הבית במזא"ה 64. מגדל לוינשטיין ברקע.

גינת הבית. מזא"ה 64

מזא"ה 63. תוספת הבניה זניחה ביחס לגודל הגינה.

חצר המעונות תחומה בחומה הטמפלרית. פינה ירוקה במרכז העיר

מזא"ה 64. מכונית לכל פועל.

שביל הכניסה לבית ברל כצנלסון. מזא"ה 65.