מרפאת ד"ר קוטין בשרונה
מאת שי פרקש

הטמפלרים תושבי שרונה היו אנשי מעשה – חקלאים ובעלי מלאכה – אבל את שרותי הרפואה במושבה הם הפקידו בידי יהודים. ד"ר אליאס אדוין קוטין (Dr. Elias Edwin Kutin), רופא המושבה שרונה, נולד בשנת 1880 בעיר זלוטשוב (זלוצ'וב) באוקראינה ונספה בשואה בשנת 1941 יחד עם אשתו תרזה.

ד"ר קוטין למד רפואה באוניברסיטת לבוב, השלים את לימודיו בווינה, ועבד כרופא וכמנהל בית החולים בעיר ברודי באוקראינה. במלחמת העולם הראשונה היה, לפי הידוע, ד"ר קוטין קצין ורופא בצבא האוסטרו-הונגרי. ד"ר קוטין עלה עם אשתו לארץ ישראל בשנת 1922 או 1923 וקיבל כאן תעודת רופא מנדטורית מס. 479. בשנים שלאחר עלייתו שירת כרופא בהרצליה ובשרונה, לשם נשלחה מוינה תעודת הרופא שלו. בשנת 1925 עבר ד"ר קוטין להתגורר במושבה הטמפלרית שרונה והחל לעבוד שם כרופא יחיד. מרפאתו של ד"ר קוטין שכנה במבנה צמוד ליקב הגדול, אשר שימש במקור למגורים של עובדי היקב, ובמרחק של כשמונים מטר מדרום לבית המרקחת של איזידור ממלוק.

על עבודתו של ד"ר קוטין בשרונה יש עדות כתובה אחת של אליס ליברג, קרובת משפחתו מברזיל, אשר בקרה כתיירת בארץ בתחילת שנות השלושים וכתבה בספר הזיכרונות שלה על הרופא קוטין ומרפאתו. בדפי הספר מתארת ליברג במפורט את ביקורה במרפאה בשרונה ועל הטיפול המסור שהעניק ד"ר קוטין למטופליו, כולל תושבי תל-אביב השכנה וגם חולים ערבים, שאחדים מהם באו ממרחק רב על מנת לקבל טיפול רפואי. ד"ר קוטין עבד בשרונה לפחות בין השנים 1925 ועד 1933.

בשנות השלושים גרו עדיין יהודים שעלו מגרמניה בדירות שכורות בשרונה, ביניהם משפחת גוטהרט שהמתינה בשרונה עד לגמר בניית ביתם בהרצליה. מר גוטהרט פתח בשנת 1930 בשותפות עם ד"ר קוטין מפעל לייצור דבק מעצמות בשטח בו נבנה אחר כך נמל תל אביב, המפעל נסגר לאחר תקופה קצרה.

בשנת 1932 עברה משפחת קוטין להתגורר בבית וליקובסקי ברח' בצלאל יפה 9 פינת שד' רוטשילד 55. לפי זיכרונותיה של ליברג, מצא ד"ר קוטין בתל-אביב מטופלים חדשים. בשנת 1935 הצטרף ד"ר קוטין ל"אגודת הקצינים העבריים" שנוסדה בתל-אביב באותה שנה והיה חבר בוועד האגודה. סגן יו"ר האגודה היה חברו הרב ד"ר דב ברנרד האוזנר אשר כיהן כרב הראשי של לבוב, כחבר הסיים הפולני וכקונסול פולין בארץ ישראל. בנו, הוא גדעון האוזר (1915-1990), התובע במשפט אייכמן ח"כ ושר. 

ידועים שני פרסומים מדעיים בעברית אותם כתב ד"ר קוטין. הראשון   ̶ "השום כאמצעי ריפוי" התפרסם בשנת 1932. הפרסום השני, חוברת הדרכה   ̶  "גזי המלחמה וההתגוננות בפניהם" הוצאה לאור בשיתוף המהנדס מרדכי רוזנבאום בשנת 1937, במטרה להביא לידיעת  קוראי השפה העברית את הסכנה מגזים במלחמה ואת דרכי ההתגוננות מפניהם.

בשנת 1939 נסעו ד"ר קוטין ואשתו תרזה לביקור קרובים בעיר ברודי, בנם אסף שהיה כבן 14 נשאר אצל קרובי משפחה בגדרה. בעת ביקורם שם הם נקלעו לסערת מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה היו בעיר ברודי כעשרת אלפים יהודים. כאשר פולין נכבשה, ברודי נפלה תחילה בידי הסובייטים. ד"ר קוטין שהיה מתומכי הקומוניסטים מונה אז לתפקיד מנהל בית החולים העירוני בעיר ברודי, אך באביב 1941 לאחר הפרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (הסכם אי-ההתקפה עם הסובייטים) כבשו הנאצים את העיר, הוקם בה יודנראט, ומיד החלו בחיסול יהודים, כולל רציחת 250  מנהיגי הקהילה, אשר נורו למוות ליד בית הקברות המקומי. בין הנרצחים היו ד"ר אדוין ואשתו תרזה. אנדרטת זיכרון מוצבת לזכרם בעיר ברודי.

הבן אסף קוטין, שלא ידע עד סוף המלחמה מה עלה בגורל הוריו, הצטרף לבריגדה היהודית והתפרסם לימים כצלם צבאי של עיתון במחנה וכצלם בעיתונים דבר והארץ.


ד"ר אדוין קוטין (1880-1941)






מרפאת ד"ר קוטין בשרונה (הבית הימני בתמונה, רחוב דוד אלעזר 23)

בית היקב השני בשרונה. משמאל נראה הבית ברחוב דוד אלעזר 23. צילום משנת 1890 בערך.

מרפאת ד"ר קוטין באגף המערבי של הבית ברח' דוד אלעזר 23. הבית לא נכלל בתכנית השימור ונהרס. צילום משנת 2006.