בית ליבונטין ברחוב כורש
מאת דני רכט, קובי לידרמן

אליהו ליבונטין (1890-1966) ניהל את סניף תל אביב של בנק אפ"ק (בנק לאומי בהמשך) במשך שלושים שנה. הבנק שאביו זלמן דוד לבונטין (1856-1940) ייסד וניהל . אליהו ואשתו דבורה-דוסיה (1903-1984) גרו בדירה גדולה (שתי דירות שאוחדו) בבית זלמן יעקבזון, גיסו של אליהו, שהיה נשוי לרוזה (שושנה) אחותו של אליהו. יעקבזון היה מראשוני הפרדסנים בארץ ישראל וניהל את חברת פרדס ליצוא הדרים. אגב, אשת החברה דבורה-דוסיה לא היתה רק רעייתו של אליהו אלא גם בת דודו. 


בדירה אחרת בבית זלמן יעקבזון  התגורר בשנותיו האחרונות זלמן דוד ליבונטין, מראשוני חיבת ציון, וממייסדי המושבה ראשון לציון. ליבונטין האב היה ליועצו של הרצל וייסד את חברת אנגלו פלסטינה קומפני.  הוא עבר אל בית חתנו מבית לבונטין ברחוב יהודה הלוי שנמכר. איתו עבר גם הארכיון הפרטי שלו ובו מסמכים נדירים מימי ראשית ההתיישבות בארץ במאה ה-19. לאחר מות האב בשנת 1940 עבר הארכיון לידיו של הבן אליהו. שנה קודם (1939) בנה אליהו את  בית לבונטין ברחוב כורש למטרות השכרה.

המגרש עליו נבנה בית לבונטין ברחוב כורש היה בשוליים הצפון-המערבים של פרדס גינטנר. בחודש מאי 1939 קיבל לבונטין היתר בנייה לבית בן שלוש קומות מעל קומת עמודים ובה דירת שני חדרים. בכל אחת משלושת הקומות יש דירת שלושה חדרים הפונה לרחוב כורש ושתי דירות שני חדרים בחלקו האחורי של הבית. המחסנים וחדר ההסקה הנכללים בהיתר, כמו גם פרטי הבנייה הנראים היטב גם כיום, מעידים על בנייה איכותית בסטנדרטים גבוהים. את הבית תיכנן המהנדס ד"ר ש. וינשטוק. בשנת 1958, יצא אליהו ליבונטין לגימלאות.
הוא פרש ממשרת הניהול בבנק לאומי בה החזיק משנת 1926 אך המשיך לכהן כחבר דירקטוריון של הבנק האפותיקאי הכללי (לימים, בנק לאומי למשכנתאות). כגימלאי שרוב זמנו בידו, החליט אליהו באותה השנה לעבור אל אחת הדירות בבניין שבבעלותו ברחוב כורש. מדובר בדירה בקומה ראשונה בעורף הבניין, בה התגורר קודם לכן מר זרח וילנצ'יק, ממייסדי שכונת נחלת בנימין.

עם המעבר לדירה החדשה, ביקש לבונטין מאחד מעובדיו שיפנה ניירת, שבועונים וספרים לא נחוצים מהדירה שבבית זלמן יעקבזון. לאחר המעבר לדירה החדשה החל ליבונטין לסדר מחדש את ארכיונו של אביו. אז הוא שם לב לחסרונה של חוברת הפרוטוקולים הירוקה של ועד חלוצי יסוד המעלה ומסמכים נוספים. כמובן שהוא לא יכל לנחש שאותו הזמן עוטפים איתם דגים בחנות מכולת במנשייה (הסיפור המלא מופיע בערך על מכולת בר אשר). הארכיון הפרטי של זלמן דוד ליבונטין שמור כיום בארכיון הציוני המרכזי. אליהו ליבונטין ורעייתו דבורה דוסיה קבורים בבית העלמין קריית שאול.

רזיאל ישראלוב היה שלייפר לפי מקצועו. את אופניו היה מעמיד על סטנד מיוחד בקרן רחוב הומה. ובאמצעות הנעת הדוושות, היה מסובב אבן השחזה תוך טיפול בתערים ובסכינים של לקוחותיו. בתאריך 22 לינואר 1942 בשעה עשר בבוקר שישראלוב השחיז סכינים ברחוב הכרמל בקטע שבין הרחובות שפ"ר ורמב"ם. ניגש אליו צבי שאפר וביקש להשחיז סכין שולחן עם ידית כסף משני צדדיו. עלות ההשחזה היתה 15 מא"י. שעה אחר כך הגיע שאפר בן השלושים לבית לבונטין שברחוב כורש. בדירת הגב' עדה זילברשטיין שבקומה השלישית עבדה גיסתו ליובה (אהובה) אוקון במשק בית. אוקון היתה אז בת 26 ועבדה כארבעה חודשים אצל משפחת זילברשטיין. הוא התקשר אליה באמצעות מערכת האינטרקום שבבניין וקרא לה לרדת אליו. כשיצאה מחדר המדרגות דקר אותה שאפר בן השלושים ואז המתין במקום ("רצחתי אדם נא להודיע למשטרה") והסגיר עצמו. הסיבה לרצח לטענתו היתה התערבותה בחיי משפחתו תוך השפעתה על אשתו (אחות הנרצחת). דיירי הבית אילזה שטיין, 
דבורה וילנצ'יק , דבורה פינקלשטיין, מרים זוננפלד והאדון שמחה רוזנגרטן מסרו עדות. חלקם סיפרו שקודם "נשמע צחוקה של אהובה ובהמשך צעקותיה".


חנה קוברסקי שהכירה את המשפחה סיפרה שצבי שאפר בעל קומה בינונית ושיער שחור התלונן שגיסתו מתערבת בחייו המשפחתיים ומקלקלת את היחסים בינו לאשתו במיוחד לאחר שילדה לאחרונה. החתונה הייתה לפני שלוש שנים. ד"ר לוריא העיד שירד מאוטובוס בפינת שיינקין יהודה הלוי וראה התקהלות ליד הבית ברחוב כורש. הוא ניגש לגופת האישה וראה שתי דקירות בגב ודקירה נוספת בצד ימין. ד"ר קרפלוס מבית החולים הדסה מנה 8 דקירות. צבי שאפר נידון לעשר שנות מאסר בפני בית הדין לפשעים חמורים תל אביב, בהרכב ישבו השופט העליון הנשיא אלאן רוז והשופטים מאני והובארד. סעיף האשמה הומר מרצח בכוונה תחילה להריגה בלבד. בית הדין קיבל את טענת הסניגוריה שהנאשם סבל ממחלת עצבים הנקראת אוטומאטיזם היסטרי. כלומר בעשותו את הפשע לא ידע את תוצאות מעשיו. 

אליהו ליבונטין (1890-1966) ורעייתו דבורה דוסיה (1903-1984). 


א. ליבונטין, תל-אביב. אליהו ליבונטין שימש בין השאר כנשיא לשכת המסחר הצ'כוסלובקית בארץ-ישראל.











בצילום לכיוון מזרח מגג בית ליבונטין ברחוב כורש (פאול גולדמן, פברואר 1945), נראה ישראל פינקלשטין, סופר צבאי של עתון הארץ, היוצא לאיטליה לסקר את קרבות  החטיבה היהודית הלוחמת, לצד רעייתו דבורה (בתם של פניה וד"ר חיים חיסין) ובנם חיים. ברקע נראים השדות בהם יוקם בהמשך השוק הסיטונאי ומעבר להם שכונת מונטיפיורי. בתי שרונה נראים ברקע בצד שמאל.

בית אליהו ליבונטין ברחוב כורש 14. צילום משנות התשעים.

הכניסה לבית ליבונטין. כאן ארע הרצח בתחילת שנת 1942. 

פרטי הנגרות מעידים על בנייה איכותית בסטנדרטים גבוהים.

חדר המדרגות בבית אליהו ליבונטין. התמונות מתוך הגנזך הטכני עת"א.