בית הקברות ההודי 
מאת דני רכט


קיסרות הודו היתה נדבך חשוב באימפריה הבריטית. מליוני הודים לחמו במלחמת העולם הראשונה בשירות הוד מלכותו המלך האנגלי. בספר The Indian Army in the First World War  מציין אלן ג'פריז המחבר כי במערכה על ארץ-ישראל השתתפו כמעט מאה אלף חיילים הודים. דת הרוב היא הינדו אך בראשית המאה העשרים היתה הודו גם המדינה המוסלמית הכי מאוכלסת בעולם. חשוב לזכור שלפני שנת 1947 כללה הודו גם את האזורים המוסלמים שהפכו למדינה עצמאית - פקיסטן, אשר חלקה המזרחי הפך בתחילת שנות השבעים למדינה מוסלמית נוספת, היא בנגלדש. כך מצאו את עצמם אלפי לוחמים הודים-מוסלמים נלחמים בסיני ובפלסטינה נגד חיילים מוסלמים אחרים, נתיני האימפריה העות'מנית.

סמוך לחלקו הצפוני של מתחם צקלג בקרבת בית הקברות הטמפלרי, הוכשר לאחר כיבוש אזור יפו על ידי הבריטים בית קברות הודי  לחיילים שנפלו בקרבות. בית קברות זה היה קטן במיוחד. נקברו בו שבעה עשר חיילים והוא לא היה בשימוש בשנים שבין מלחמות העולם. 

במסמך מפברואר 1940 שנמצא בארכיון בן-גוריון מסופר על הגעתם הצפויה של חיילים הודים סיקים לארץ, במסגרת כוחות התגבור של הארמיה ה-9 במצרים. באותו מסמך נמסר כי נאמר כי אנשי הצבא הצטוו לשפץ את בית הקברות הזה ולהשמישו. החיילים הסיקים לא הגיעו לארץ בסופו של דבר, ומחבר המסמך  לא ידע שבית קברות זה הוא מקום מנוחתם האחרונה של שבעה עשר חיילים מוסלמים הודים. לא של חיילים סיקים.

בתחילת שנות החמישים פונו שני בתי הקברות. שלוש מאות וחמישים קברי הטמפלרים הועברו לבית הקברות עמק רפאים במושבה הגרמנית, ירושלים. בעוד שרידי החיילים ההודים הועברו ונקברו בקבר אחים בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. בתמונה שפורסמה לראשונה בפורום פרש - הסטוריה וידיעת א"י  נראית המצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. לכאן הועברו בשנת 1952 שרידי החיילים ההודים מבית הקברות ליד שרונה.  המגרש ששימש בית קברות לחיילים הודים נכלל כיום בשטח חניון אבן-זיו. 




המיקום המדוייק של בית הקברות הטמפלרי של שרונה (ושל המושבה הגרמנית ביפו) ושל בית קברות לחיילים הודים שנפלו בארץ בשירות הוד מלכותו. 


המצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. לכאן הועברו בשנת 1952 שרידי החיילים ההודים מבית הקברות ליד שרונה.









קבר בבית העלמין הצבאי ההודי. צילום של פרנק שולטן בין השנים 1920-1923. מיקומו כיום הוא בין רחובות צקלג וסעדיה גאון.

חיילים מוסלמים-הודים מתפללים במהלך עיד אל אדחא (חג הקורבן) 1916.

בית הקברות הטמפלרי של שרונה (ושל המושבה הגרמנית ביפו) ובית קברות לחיילים הודים מצויינים בתכנית העיריה משנות הארבעים לפיתוח אזור הרחובות לינקולן וקרליבך של ימינו.