מתחם גבעון
מאת דני רכט


מתחם משרדים שנבנה ביוזמת עיריית תל אביב בשנות החמישים על אדמות הטמפלרים מהמושבה הסמוכה שרונה (הקריה) לתקופה של 75 שנה. המבנים הוחכרו לצרכי עסקים בלבדמה שמונע משורה של יזמים צעירים להפוך את החללים המיושנים ללופטים עכשווים בפריים לוקיישן בין מתחם השוק הסיטונאי,  הסינמטק ומסעדות רחוב הארבעה לפארק בדרום הקריהבמרכז המתחם, מדרחוב גבעוןהנקרא ע"ש העיר הכנעניתבה החל משחק המוות שבהמשכו הרג אבנר בן נר את עשהאל בן צרויה 

שנים שה"רחובתיפקד כחניון לכלי רכב ובמקום התקיים גם שוק טעם העיר הראשוןהמתחם עבר מתיחת פנים רצינית, כאשר בשטח הרחבה הפנימית (גבעון) נבנה באמצעות החברה העירונית אחוזות החוף, חניון תת קרקעי בארבעה מפלסים, לכאלף מכוניות, ומעליו פיאצה גדולה (ההדמייה שבתמונה מתוך אתר החברה), אותה העירייה מייעדת לבתי קפהכמו גם לאירועים המוניים.  שאיפת העיריה היא כי החזיתות האחוריות של בתי רחובות החשמונאים והארבעה ישפצו על ידי בעליהם. זאת באמצעות מתן תמריץ המתבטא בתוספת קומות ובהארכת חוזה החכירה עד שנת  2075. 

בשתי תמונות משנות השישים בעמודה זאת נראים מבני המתחם בשנות השבעים עם החזיתות הפונות אל רחובות החשמונאים וקרליבך. גם כאשר הושמו הטמפלרים במחנות הסגר עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הם המשיכו להתנגד לסלילת דרכים חדשות בשטחים החקלאים של המושבה. על כן, השטח הראשון של אדמות שרונה שסופח לתל אביב היה זה שחיבר את שכונת מונטיפיורי לעיר. כתוצאה מהסיפוח, נחנך בחודש יוני 1946 הקטע האחרון ברחוב החשמונאים, (הנראה בתמונות. בין קרליבך לדרך בגין).










שורת הבתים המקיפה את רחבת גבעון נבנתה על קרקע שהוחכרה ע"י העיריה. 
צילום (1971) מתוך אוסף Harvard University Library.

מתחם גבעון כחניון, טרם תחילת העבודות. 2008.

הדמיית מתחם גבעון.

בחודש נובמבר 2016, עם תחילת עבודות הריסת כיכר דיזנגוף המוגבהת, נדד משם שוק הוינטג' אל רחבת גבעון. צילומים: עידו ששון.