טחנת הקמח שכטר
מאת דני רכט


שנה אחר השלמת מחסני הקירור שבנו המהנדסים גוט והורביץ, עבור החברה הארץ ישראלית לקירור והספקה בע"מ החלה בסמוך בניית טחנת הקמח של מיכאל שכטר ושותפיו. הטחנה הוקמה על מגרש מס' 14 בפרדס גברילוביץ'. הבניין המקורי בתכנון המהנדס בצלאל פרלמן נבנה (1932) לצד דרך פתח-תקווה והכיל שתי קומות בתוספת גג רעפים. שכטר (1888-1935) התגורר בתחילת שנות השלושים עם אברהם (1916-1980) אחיו ושותפו בטחנה, בשדרות רוטשילד 87. במקום הבית הצנוע בנו האחים בשנת 1936 את בית שכטר החדש בתכנון האדריכל קרל רובין. אברהם ניהל את טחנות הקמח של המשפחה ביוהנסבורג בדרום-אפריקה בעוד מיכאל ניהל את טחנת הקמח אותה הגדיר בפרסומי העסק כ"טחנה הראשונה בתל-אביב". מיכאל, יליד ירושלים ובנם של מרדכי וחיה-מרים, מאנשי הישוב הישן בעיר הקודש. הוא היה נשוי לאסתר, בתו של אברהם קצורין, שהיה הראשון שהפעיל טחנת קמח ביפו בעזרת מנוע.

זלמן קצורין (1892-1953) אחיה של אסתר וגיסו של מיכאל, ייסד את טחנת הקמח קצורין במושבה נחלת יצחק אותה גם הוא הגדיר בפרסומיו כ"טחנה הראשונה בתל-אביב". שכטר היה פעיל בחוגי הציונים הכללים, בלשכת שער ציון של בני ברית ובלשכת הכוכב של הבונים החופשים.

בשנת 1935 נבנתה חזית חדשה לבית טחנת שכטר, בתכנון המהנדס אהרון ירמיצקי, ושנת 1936 שופץ הבניין בהנחיית האדריכל יוסף כשדן (1910-1955). באותה השנה תכננו כשדן ושותפו החדש המהנדס אלישע שמשוני (1904-1997) גם את בית גברילוביץ' במגרש הסמוך (דרך בגין 27 פינת רחוב נחמני 64).

במקום בית טחנת שכטר מתוכנן להיבנות פרוייקט מגורים חדש בתכנון משרד החדר אדריכלים

לוגו טחנת קמח מ. שכטר ושות' בתל-אביב.







שתי קומות וגג רעפים. טחנת הקמח שכטר (1935) בכביש פתח-תקווה, דרך בגין כיום. צילום של זולטן קלוגר.

תכנית לתוספות למבנה הטחנה הקיים אושרה בשנת 1937.

מבנה טחנת הקמח שכטר יהרס לטובת פרוייקט מגורים חדש. צילום: GSV 2015.