שיכון העובד הציוני
מאת דני רכט


תנועת העובד הציוני היתה החל משנות השלושים חלק מהזרם המתון של הציונות הכללית. זרם זה של הציונות היה ליברלי מבחינה כלכלית (בשונה ממפלגות הסוציאליסטיות) ומתון מבחינה מדינית (שלא כמו חלק ניכר מהמחנה האזרחי). העובד הציוני  פעלה כתנועת עובדים (סיעה במסגרת הסתדרות העובדים הכללית)  וכתנועת התיישבות אשר הקימה במהלך השנים יותר משלושים מושבים וקיבוצים. בשנת 1948 היתה העובד הציוני מהמרכיבים (יחד עם מפלגת עליה חדשה והתאחדות הציונית הכלליים) אשר ייסדו את המפלגה הפרוגרסיבית (הליברלים העצמאים בגילגול מאוחר יותר, מאמצע שנות השישים ועד השמונים).

בשנות החמישים יזמה תנועת העובד הציוני פרוייקט בנייה גדול בצפון העיר. השיכון מתפרס על שלושה בלוקים בין הרחובות פנקס (5-7-9), מרים החשמונאית 2-4-6) וחוני המעגל (2-4-6) והם בנויים בכיוון מזרח-מערב. החצרות הרחבות בין הבלוקים המקומות החצרות אינן "מעוצבות", אך מטופלות ושופעות צמחיה ועצים ותיקים שצמרותיהם גבוהות. מר יוסי שמר מעיד כי המקום נקרא בזמנו שיכון ציונים כלליים ופרוגרסיבים. כאן התגוררו אחדים מעסקני ופעילי המפלגה הפרוגרסיבית  כמו סגן שר התיירות יהודה שערי, עו"ד אברהם תורי, יצחק וישליצקי, ירחמיאל פורמן ואחרים.

המשרדים ומועדון חברי העובד הציוני ותנועת הנוער הציוני הקשורה אליו, פעלו משנת 1940 בבית הכחול ברחוב אלנבי 117 פינת מקווה ישראל.




בלוק אמצעי. שביל הכניסה. צילומים: רחל רמרז, 2010.





מבט מרחוב פנקס אל רחוב מרים החשמונאית.

בלוק דרומי. החזית לכיוון רחוב פנקס.

בלוק צפוני. החזית לכיוון רחוב חוני המעגל.