שיכון עובדי הנמל והצי  (שיכון פועלי הנמל)
מאת יוסי שמר (שמרליס)


עם סיום מלחמת העולם השניה (1945) נפתח מחדש נמל תל אביב ובשנת 1949 יזם ועד העובדים שלו הקמת שיכון עבור עובדי הנמל ששירתו בזמן המלחמה בצבא ובצי הבריטיים (בצי הימי ובצי המסחרי). באמצעות אגודה שיתופית אשר נקראה מפעלי השיכון של משוחררי הצי והצבא עובדי נמל ת"א, נבנו חמישה בלוקים מאורכים ברחוב אבן גבירול 170-178 (ומרים החשמונאית 5-13 בהתאמה). החברה הבונה היתה רסקו ובנק הלוואה וחיסכון ליווה את הפרוייקט. חמשת הבניינים זהים, בני שלוש קומות ושלוש כניסות. 

בכל בניין יש 18 דירות זהות בנות 3 חדרים. לכל בניין יש  חצר גדולה משני צדדיו.  בחצרות אלה שתלו הדיירים עצי פרי מגוונים: תפוזים, לימונים, קלמנטינות, שסק וגויאבה.  כמעט כל הדיירים בשני השיכונים היו עובדי הנמלים (ת"א וגם יפו).  כבר בהתחלה, וגם לאורך השנים, נמכרו חלק מהדירות לרוכשים שאינם עובדי נמל, אך זה לא פגע באופי המיוחד של השיכון, אשר הרוב המכריע של דייריו הגברים עבד בנמל במגוון מקצועות: סבלים, סוורים, מנופאים, מלגזנים, מחסנאים, פקידים, מנהלי עבודה, עובדי מכס ועוד. מסיבה זו הכירו כולם את כולם, נוצרו יחסי שכנות מיוחדים וגם השיחות בין הגברים נסבו בדרך כלל על  העבודה בנמל. הדיירים הראשונים נכנסו לגור בשנת 1950. רוב הדיירים היו ממוצא אשכנזי, כמו רוב אוכלוסיית תל אביב של אז. אבל היו גם לא מעט יוצאי ארצות הבלקן: יוון (בעיקר מהעיר סלוניקי), בולגריה ויוגוסלביה.  בשיכון היו מעט מיוצאי תימן ופרס או צברים שהוריהם נולדו באותן מדינות. כך יכולת לשמוע בשיכון  בשנות החמישים והשישים בנוסף לעברית, גם הרבה יידיש, לאדינו ופולנית.

בימי העצמאות היה תולה הוועד המשותף של חמשת הבלוקים בחזית הפונה לרחוב אבן גבירול דגלים קטנים צבעוניים ויפים על חבל שנמתח בין בית אחד לשני. היו אלו דגלים שהתנוססו על אוניות. המחזה היה מרשים מאד והנוהג הזה נמשך עד תחילת שנות השישים בערך. על הקיר של שני בניינים באבן גבירול היה לוח מודעות בו תלה בכל ערב שליח של חברת  אוצר מפעלי ים  את רשימת התורנות של עובדי הנמל ביום המחרת. כך התעדכנו העובדים מדי ערב בסידור העבודה.

מאוחר יותר קיבלו הדיירים רישיון לבניית דירות בקומת הקרקע, וכך עשו.  עם סגירתם הסופית של נמלי תל אביב ויפו (1965-1966), עברו חלק מתושבי השיכון לעיר אשדוד על מנת לעבוד בנמל החדש. בשנים האחרונות ניסו כמה חברות בניה (אחת מהן היא אפריקה ישראל) ליזום פרוייקט פינוי-בינוי לרצועת הבלוקים בין אבן גבירול למרים החשמונאית, אך נכון ל-2010, אף לא אחת מהיוזמות קרובה לביצוע. 





שלט ברית יוצאי מרוקו בישראל על הבלוק שכתובתו אבן גבירול 176 כניסה א' 






חזית הבלוקים הפונה לרחוב מרים החשמונאית
 
בבלוק הראשון של השיכון הוקמה צרכניה של אגודת הצרכנים השיתופית אשר הוסבה אחר כך לסניף דואר.