בית שטורק (דירת ישראל בר) 
מאת דני רכט


בתחילת שנות השישים שירת ולדימיר סוקולוב כמזכיר שני וכנספח עיתונות בשגרירות ברית המועצות, אך שימש למעשה כראש הביון הצבאי הסובייטי בישראל. בשנים אלה שימשו שגרירויות הגוש המזרחי בישראל משרדי איסוף מידע (באופן גלוי וסמוי) תוך הפעלת סוכנים. פעילות זאת היתה בגדר סיכון ממשי לבטחון המדינה. מנגד פעלו שירותי הביטחון, האחראים על הריגול הנגדי, במטרה לחשוף את אותן מזימות ריגול, לשכן את הסוכנים בבתי הכלא לתקופות ממושכות. או לחילופין, להפעילם כסוכנים כפולים.

בנוסף למגורי הסגל הזוטר של שגרירות בריה"מ שימש מתחם המוסקוביה שבכפר הערבי לשעבר אבו כביר גם כתחנת ביון סובייטית. משם יצאו לא פעם מפעילים לפעילות חשאית. וסוכנים נהגו לעיתים להעביר ידיעות דרך חור שבחומת הכוכר של המתחם הסגור. פעילות ביון התנהלה גם מבית השגרירות ברמת-גן. מר מודיעין איסר הראל סימן את סוקולוב. הוא הורה לאנשיו להתמקד במעקב אחריו במטרה לראות עם מי הוא נפגש. אחד המפגשים התקיים בשעת ערב בליל סדר פסח תשכ"א. חוליית תצפית בפיקודו של צבי מלחין הבחינה בסוקולוב כשהוא נפגש עם אלמוני בפינת רחוב כ"ט בנובמבר (לימים רחוב משה שרת) באזור כיכר המדינה. הוחלט לעקוב אחר האלמוני וכשהגיעו לביתו, התברר לאנשי השב"כ מי האיש. 

סגן אלוף ד"ר ישראל בר שימש עם הקמת צה״ל כעוזרו של יגאל ידין, ראש אג״מ (אגף מבצעים)  וסגן הרמטכ״ל שתיפקד למעשה כרמטכ״ל בפועל. בהמשך, כשלא מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, השתחרר מצה"ל. בר שימש כיועץ לא רשמי לראש הממשלה דוד בן-גוריון. בספרם המרגלים טוענים המחברים איתן הבר ויוסי מלמן כי כבר בשנת 1953 פתח איסר הראל תיק חקירה סודי ע"ש ישראל בר. ולמרות שלא הצליח להעלות דבר בחכתו, המשיך הראל לחשוד. עד שהגיעה הידיעה מחולית המעקב שביקשה הנחיות. איסר הראל הורה ללא היסוס לפעול. כמה שעות אחר כך, בלילה שבין ה-31 במרץ ל-1 באפריל 1961 בשעה 2:30 לפנות בוקר, נעצר ישראל בר בדירתו שברחוב ברנדיס 67 פינת רחוב בני דן (אז דרך עפר קצרה). בעקבות המעצר נאלץ סוקולוב לעזוב את הארץ.

עובדת המעצר של מי שזוהה בציבור כאחד מראשי הצמרת הביטחונית של המדינה, נשמרה בסוד.  כשנודע בציבור כי  בר הוא למעשה מרגל סובייטי, התקבלה הידיעה בתדהמה כללית. ״כרעם ביום בהיר ירדה עלינו הידיעה על מעצרו של ישראל בר והאשמתו בריגול לטובת מדינה זרה״, כתב מעריב במאמר המערכת. 
בית המשפט המחוזי הרשיע בחודש ינואר 1962 את בר בעבירת ריגול וגזר עליו עשר שנות מאסר. בר עירער ובחודש נובמבר באותה השנה החמיר בית המשפט העליון את עונשו ל-15 שנות מאסר. לאחר ארבע שנות מאסר בכלא שאטה, מת ישראל בר כשהוא מותיר מאחוריו שאלות רבות בנוגע לזהותו האמיתית.

הבית המשותף בו התגורר ישראל בר נבנה במחצית הראשונה של שנות החמישים, בשולי שכונת פועלים הצפון ומול בתי פועלי הנמל ברחוב בני דן. זהו הבית האחרון ברחוב ברנדיס. עקב שינוי שם של חלק מהרחוב והפיכת חלקו הדרומי לרחוב ליפסקי, הוחלפו מספרי הבתים. בית של בר, מספר 67, הפך למספר 51.


תודה לגב' אמירה שטרן על העזרה.


ד"ר ישראל בר, סגן אלוף והפרשן הצבאי של הארץ, מרצה על פקוח אזרחי על הצבא במשטר דמוקרטי. תודה לאילנה שמש.

ביתו של ישראל בר. ברחוב ברנדיס 51. אז מספר 67, בקטע תצ"א משנת 1956.






דירתו של ישראל בר. רחוב ברנדיס 51 פינת בני דן 26.

צילומים: הניה מליכסון, 2014.

ישראל בר (באמצע) מלווה בשני שוטרים וממתין לתחילת משפטו. צילום: הנס פין, לע"מ.