בית הכנסת בית יהודה
מאת דני רכט


שכונות גבעת משה א' וב' שהוקמו ממזרח לשכונת שפירא היו מאוכלסות בעיקר בפשוטי העם שידם לא היתה משגת סביבת מגורים מרכזית ובטוחה יותר. חלק מתושבי שתי השכונות האחיות היו מעולי יוון, דוברי לאדינו והאחרים היו יוצאי פרס ובוכארה (אוזבקיסטן). עם יסוד שכונת גבעת משה ב' הוקם בה צריף ששימש בית כנסת. בשנת 1936, עם פרוץ ארועי הדמים, היו פעולות הטרור מהפרדסים הערבים הצמודים מעשה שבשיגרה. (על אחד מהפרדסים האלה נבנו בשנות החמישים בתי שיכון הפועל המזרחי קריית שלום). התושבים פנו לעיריית תל-אביב בבקשה "לחזק את הבטחון על ידי משמר שוטרים קבוע במקום ומתן מאור לשכונה" אך הם לא נענו. באחת מההתקפות הוצת צריף בית הכנסת ונשרף כליל. זה היה בית הכנסת היחיד בשכונת גבעת משה ב' ולאחר שריפתו נותרו המתפללים והלומדים ללא בית תפילה ראוי ונאלצו לקיים מניין בצריפי המגורים שבשכונה.

לעזרת התושבים העניים התגייס מר יהודה רווח שהיה בעל אמצעים כספיים. הוא תרם סכום גדול וצירף ליוזמה כמה ממכריו שתרמו גם הם. באותו זמן פנו רב השכונה הרב כתריאל טכורש, ויו"ר ועד השכונה האדון גורביץ' לשלטונות הבריטים ובתום הליכים בירוקרטיים לא פשוטים, הם הצליחו לקבל כסף מממשלת המנדט כפיצוי על השריפה והנזק הרב שהותירה. כספים אלו איפשרו הקמת בית כנסת חדש. ואכן, בחודש דצמבר 1938 במגרש שברחוב רלב"ג 20, התקיים טכס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הספרדי - בית יהודה. אורח הכבוד בחגיגה היה הרב הספרדי הראשי של יפו ותל-אביב הרב בן-ציון עוזיאל. בית הכנסת בית יהודה קיים ופעיל עד היום הזה.









בית הכנסת בית יהודה ברחוב רלב"ג 20 שכונת גבעת משה ב'. צילום: GSV 2015.