גבעת מרקו 
מאת דני רכט


עם התרחבותה של שכונת נווה שאנן נרכשו אדמות אבול ג'יבן עליהן נבנתה השכונה החדשה בשנות השלושים על גבעה לצידי הדרך העולה מצומת המסגר לה גוארדיה. הרחובות הנכללים בשכונה הם ראש פינה בחלקו, איילת השחר והגר”א. 

בשנים 1934-1936 הוקמו על הגבעה כמה מהבתים המרשימים שנבנו בעיר לפי כללי אדריכלות הסגנון הבינלאומיבית שרנו (ראש פינה 25), בית קלמרו ושות' (ראש פינה 26) ובית שלם (ראש פינה 28). עקב הטופוגרפיה של הגבעהנבנו שלושת הבתים (כמו גם בתים אחרים בשכונה) על "במה" המוגבהת ממפלס הרחוב. הבתים במצב קשה והעובדה שהשכונה היתה במשך שנות דור כלואה בין תחנת האוטובוסים המרכזית לבין רצועת התעשייה שהתפתחה לאורך רחובות המסגרהחרש והרכבת, הביאו לדעיכתה האיטית וכיום מתגוררת בה בעיקר אוכלוסיית עובדים זרים

בבית סאל ושות' גדל חנוך לוין (1943-1999) מהחשובים שבמחזאי ישראל. לוין למד בבית-הספר הממלכתי -דתי יעבץ בשכונת נווה שאנן (רחוב נווה שאנן 12) שפעל עד מלחמת ששת הימים. 

מעבר לגבול השכונה, במידה הצפון מזרחי (רחוב לבנדה 56) בצמוד לחומת הרכבת שעברה כאן בדרך לירושליםנבנה בית שמעון לוי,  המוכר יותר בכינוי בית האניהמהידועים בבתי הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב של שנות השלושים. 

השכונה נקראה על שמו של רוכש הקרקע מרקו כהן. סוחר שהיה שותפו של משה קרסו בשנות השלושים בכמה עסקאות נדל"ן. כהן היה דמות מוכרת בירושלים של ימי המנדט. בית מרקו, בניין מסחרי שיזם ובנה במרכז ירושלים ונקרא על שמו גם כיום.











גשר ראש פינה ובתי גבעת מרקו. צילום: Willem van de Poll, 1949. השטח במרכז הצילום "גולח" ועתיד להיבנות בו מגדל יוניק אלדן

בשנות העשרים והשלושים עבר גבולה המזרחי של העיר בסביבת רחוב עקיבא איגר. בשטח שלא נכלל בתל אביב של אז, מזרחה לקו הגבול המוניציפלי, נבנתה גבעת מרקו.