בית סאל ושות' (דירת לוין)
מאת דני רכט


על מגרש מס' 3 בשכונת גבעת מרקו בנה בשנת 1936 האדריכל אריה כהן בית מגורים  בן שלוש קומות בסגנון הבניה הבינלאומי כאשר שני אגפי הבית חובקים רחבת כניסה נאה המובילה אל חדר מדרגות עם חלונות ב"סגנון הטרמומטר" המהווה ציר אנכי לבניין. הבית בפינת הרחובות עקיבא אייגר 17 וראש פינה 18 נבנה על ידי חמישה שותפים: שלמה שבתאי סאל, יעקב אברהם שלם, יצחק קלמרו, יעקב אברהם שלם ויהושע גבריאל פרחיה. האדון שלם בנה באותה התקופה בסמוך את בית שלם (ראש פינה 28). והאדון קלמרו היה בין יזמי  בית קלמרו ושות' (ראש פינה 26) הניצב מולו. 


כשנבנה בית סאל ושות' היה אתר הבניה ממש על הגבול המוניציפלי. שכונת נווה שאנן נכללה בשטח העיר בעוד שכונת גבעת מרקו היתה אז מחוץ לשטח המוניציפלי. בשנת 1952 נמכר הבניין לבעליו החדשים, יפה ואליעזר שפרונג.

בבית סאל ושות' גדל חנוך לוין (1943-1999) מהחשובים במחזאים היוצרים בשפה העברית. ישראל ומלכה לוין, זוג דתי מהעיר לודז' בפולין, עלו ארצה עם בנם התינוק דוד (יליד 1934, לימים במאי תיאטרון מוערך). עם סיום בניית בית סאל ושות' התמקמה המשפחה בדירה בקומת הקרקע. האב התפרנס מחנות מכולת שהפכה לחנות גלנטריה (או להפך) בסביבה. החנות ומעגל הלקוחות נוכחים בכמה ממחזותיו של לוין. במאי 1948, כשהיה חנוך בן ארבע וחצי, הופגזה התחנה המרכזית הישנה על ידי טייסי חיל האוויר המצרי. אירוע שהשפיע עמוקות על לוין וניכר בכמה מיצירותיו. כעת מסתבר שבאותה סדרת הפצצות נפגע בית סאל ושות'גם השכנים בבניין היוו השראה לילד הרגיש. מותו של איתמר, השכן מהדירה בקומה השניה בבית סאל ושות' על סיפון אוניית האצ"ל אלטלנה השפיע עליו. איתמר היה המת הראשון שהכיר. שבע שנים אחר כך מת האב בדירת המשפחה לאחר התקף לב. ונדמה שמאז התכתב לוין הצעיר עם המוות והנושא מופיע בחלק ניכר מעבודותיו. 

לוין למד בבית-הספר הממלכתי -דתי יעבץ בשכונת נווה שאנן (רחוב נווה שאנן 12) שפעל עד מלחמת ששת הימים. בהמשך עבד כנער שליח ולמד לימודי ערב בתיכון עירוני לנערים עובדים. חנוך לוין שירת בחיל המודיעין, ולאחר שירותו הצבאי למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (בשנים 1967-1964) אבל לא השלים את התואר. במהלך שנות לימודיו התבלט ככותב הטור הסאטירי דף האחוריים של חנוך לוין בעיתון הסטודנטים דורבן

חנוך לוין התגורר בחייו בכמה כתובות בעיר אולם דירתו הראשונה היתה דווקא בשכונת בורוכוב. לאחר תקופת מגורים קצרה ב"גלות" גבעתיים, כבר עבר להתגורר בדירת גג בבית שברציף הרברט סמואל 20, סביבה שבראשית שנות השישים לא הייתה מבוקשת בעליל. מדירת הגג עבר לוין לדירה בקומת הקרקע באותו הבניין וכאן התגורר לאחר מלחמת ששת הימים (1968) בתקופה בה כתב את הקברט את ואני והמלחמה הבאה. הצגת הבכורה של הקברט עלתה באוגוסט 1968 על במת מועדון בר-ברים ברחוב בן-אביגדור, מועדון הג'אז הראשון בעיר. בראשית שנות השבעים התגורר לוין בדירה ברחוב הירקון 179. בתקופה זאת התפרנס מעבודות שונות. בין היתר עבד לוין כקופאי במועדון התיאטרון שפעל במרתף בית מלון דירות בן-יהודה (רחוב מנדלי 7 פינת רחוב בן  יהודה 57). 

לוין היה המחזאי הבולט ביותר של  הקאמרי - התיאטרון העירוני של תל-אביב. למרות שהעיר אינה מוזכרת בשמה אף פעם במחזותיו, נחשב לוין לתל אביבי שבמחזאי ישראל. באמצע שנות השבעים עלה המחזה נעורי ורדל'ה מאת לוין על בימת תיאטרון הקאמרי בבית פסאז' הוד. לוין התגורר אז בסביבת התיאטרון בבית קרייתי (רחוב רופין 12) בשכונת כרמיה.  לאחר נישואיו לציירת נאוה כורש עבר הזוג הצעיר לדירה בבית ברחוב מאפו 23 ומשם לדירה בבית ברחוב סירקין 37 בשכנות לדירת בני הזוג עמוס קינן ונורית גרץ

את הדירה קיבלו בהשאלה מהשחקנית חנה רוט ומבעלה הסופר והמתרגם אברהם פסקא שעברו לחו"ל. כשאחרונים חזרו לארץ עברו חנוך ורעייתו לדירה בבית ברחוב פאיירברג 27 בה נולד בנם הבכור ישראל. אשר נקרא על שם סבו, אביו של חנוך. סביבת רחובות שיינקין ופאיירברג של סוף שנות השבעים עם החנוונים הזעירים, בעלי חנויות המכולת והגלנטריה, ניכרת היטב בכתיבתו באותן השנים ובמיוחד במחזה אורזי המזוודות שהוצג לראשונה בשנת 1983. שנה לפני העדלאידע בשיינקין (1984) - אירוע בו החל התהליך בו הפך הרחוב המנומנם למותג.

בני הזוג נאוה וחנוך התגרשו. חנוך הכיר את עדנה קרן, דיילת יפה איתה התחתן ולזוג נולדו שני ילדים. חלק מהתקופה העבירו בני הזוג בהרצליה פיתוח. לאחר הפרידה מאשתו השניה התגורר לוין במשך תקופה בבית זוריק. (בפינת הרחובות עין חרוד ובר גיורא) בשכונת טרומפלדור לשעבר. 

בהמשך הכיר לוין את השחקנית ליליאן ברטו שהפכה לאשתו השלישית ואם בנו הצעיר. בני הזוג עבר לדירה אחרת בבית ברחוב פאיירברג 27 בו התגורר שנים קודם עם אשתו הראשונה. הם עברו לדירה בבית אלכסנדר גרינר (ברחוב ג'ורג' אליוט 11) ומשם נדדו כמה עשרות מטרים אל דירתו האחרונה של לוין בה התגוררו בטרם הלך לעולמו ממחלת סרטן הערמונית.  לוין קבור בבית העלמין קריית שאול. בשנת 2008 הנציחה העיריה את זכרו של לוין בכתובת זאת - דירת מגוריו האחרונה ברחוב ג'ורג' אליוט 5.








בית סאל ושות' בפינת הרחובות עקיבא אייגר 17 וראש פינה 18, שכונת גבעת מרקו. צילום: GSV 2015. 

עטיפת האלבום כשתחשכנה עיניי, שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין (הוצאת הד-ארצי, 2008).