שכונת הקווקזים  
מאת דני רכט


שכונת צריפים שהיתה בנוייה לצד שדרות הר ציון (שנקראו אז רחוב ירושלים), בסוף רח' הגדוד העבריו בקרבת מבנה בית הספר העממי ביאליק שנהרס בשנת 2005 לטובת הגן הקווקזי בפינת הרחובות הר ציון ולוינסקי. רעיון הפארק הועלה על ידי ראש העירייה רוקח כבר בשנת 1950 אולם הוא הוקם בעיכוב קל של חמישים וחמש שנים. במקום בית הכנסת הישן של השכונה שהיה ממוקם במרכז שדרת הר ציון ומנע את הרחבתה במשך שנים רבות, נבנה לצד השדרה בית הכנסת של היהודים ההרריים, יוצאי דגאסטן שבהרי הקווקז.

באחד הצריפים בשכונה גרו יחד אבא אחימאיר ואברהם סטבסקי, מראשי ברית הבריונים שהואשמו ברצח חיים ארלוזרוב - פרשה שטילטלה את הישוב העברי בתחילת שנות השלושים. שופטי סטבסקי אף ביקרו בצריף במסגרת המשפט שהתנהל. בתמונה הראשונה, צריף וחצר אופיינים. בתמונה השניה, מבט כללי על השכונה. שתי התמונות משנת 1935.  שטחה של השכונה סופח לעיר תל אביב בשנת 1947.

בשכונה פעלה קבוצת הכדורגל הררי תל אביב אשר עברה יחד עם רבים מתושבי השכונה אל שיכון מפוני הקווקזים בחלקה הדרומי של יד אליהו. שכונת הקווקזים פונתה לטובת הרחבת התחנה המרכזית (הישנה) והוספת רציפים לתחנה בסוף שנות החמישים בשטח שהוא כיום המשכו של רחוב הגדוד העברי מזרחה משדרות הר ציון. 


רציף הר-ציון (כך נקראו הרציפים שנוספו בז'ארגון נהגי האוטובוסים) בתחילת שנות השישים. נבנה בשטחה של שכונת הקווקזים לשעבר. 

רציפי הר ציון שנבנו כהרחבה לתחנה המרכזית הישנה, לצד מספר צריפים שנותרו משכונת הקווקזים, בצילום מתוך ארכיון אגד.







החצר האחורית של בית ספר ביאליק נושקת לצריפי שכונת הקווקזים. המקום בו נמצא בימינו הפארק הקווקזי, בקרן הרחובות לוינסקי והר-ציון. צילום רודולף יונס 1938.