שכונת צ'לנוב ב'
מאת דני רכט


בשנת 1922 גרו כרבע מתושבי תל אביב בכשבע מאות וחמישים צריפים ואוהלים (בעיקר בשכונות נורדיה, ברנר,  ועל חוף הים). חלק משכונות אלה התחסל וחלק הפכו להיות לשכונות עוני. מערבית לשכונת צ'לנוב א', לאורך רחוב פרץ, בקטע שבין רחוב צ'לנוב לרחוב ירושלים (שדרות הר ציון כיום) התפתחה בשנות השלושים שכונת צריפים צפופה שנקראה צ'לנוב ב', אשר התפרסה בין רחובות הגדוד העברי ולוינסקי.

בסוף הרחוב, הוקמה שכונת צריפים אחרת  שכונת הקווקזים. בעשור האחרון קיבל המושג "הגדוד העברי” משמעות חדשה כשהרחוב הפך למרכז של זנות טרנסקסואלית.  בקרבת מקום, בין רחוב השומרון ושביל עכו, אפשר לראות עדיין שרידים של בית באר ערבי גדול שהיה לפנים במרכז הפרדס של משפחת רוק היפואית. 

הגידול העצום באוכלוסיה במהלך בעשור הראשון למדינה, ומספרם הנמוך של רכבים פרטיים ביחס למספר התושבים, הביאו לגידול היקף צרכי התחבורה הציבורית ול"זליגתה" של התחנה המרכזית (לימים "הישנה") אל כל הרחובות הסמוכים. סמוך לשטח שכונת הצריפים צ'לנוב ב' לשעבר, התמקמו תחנות אגד לראשל"צ, נס ציונה ורחובות. צילום משנות השבעים באדיבות ארכיון אגד.

סמוך לשטח שכונת הצריפים צ'לנוב ב' לשעבר, התמקמו תחנות אגד לראשל"צ, נס ציונה ורחובות. צילום משנות השבעים באדיבות ארכיון אגד.

צ'לנוב 15-17. צריפי השכונה הפכו לבתים. צילום, 2010.








במקביל, התפתחה רצועת הקרקע בין שכונת צ'לנוב לדרך שכם  (דרך פ"ת וכיום דרך בגין) והפכה לאזור תעשייה קטן (המודעות מתוך אוסף משפחת האוזר).