בית שפירא (דירת שלום מאיר)
מאת שולה וידריך


ספרו של שי מאיר  סיפורם של האחים מאיר (בהוצאת קווים הוצאה לאור, 2004) מביא את סיפורם של שלושת האחים, בניו של שלום שכנא מאיר. איש העסקים שי מאיר (בנם של רבקה ומרדכי , נכדו של שלום שכנא מאיר) מתאר את נעורי שלושת האחים ככדורגלנים מפורסמים, את מעברם ליוזמה תעשייתית ואת סיפור הקמת מגדל שלום, גורד השחקים הראשון בישראל. 

בשנת 1919 עלה שלום שכנא לארץ מרומניה לבדו. אשתו וילדיו הצטרפו שנה אחר כך והוא החל במסחר חומרי בניין. תחילה גרו בפנסיון מוסקוביץ, המשיכו אל מלון ספקטור, ולאחר מכן עברו לדירת  חמישה חדרים בבית שפירא, אחד מבתי הבונה (רחוב אלנבי 45). שלום, איש תרבות ומשכיל בעל רקע תורני, עסק גם בפעילות ציבורית ענפה: חבר מועצת העיריה, חבר הועד המפקח על הגימנסיה הרצליה, ועד בית הכנסת הגדול ועוד. דירתו שימשה תכופות לפעילות ציבורית. הוא נפטר בוינה ב-1929 לשם נסע לצורך ריפוי וב-1955 הועלו עצמותיו לבית הקברות בפרדס חנה, בו נטמן לצד רעייתו כנה. 

בתקופת המגורים באלנבי 45 הקדישו האחים משה ומרדכי את רוב זמנם לכדורגל שהיה עדיין לא מאורגן בתל אביב. מגרש המשחקים המאולתר היה לימים  בשטח גן מאיר. יחד עם האחים משה (מוסטה) ושלמה פוליאקוב (מרח' אלנבי 57. שלמה הוא אביו של פולי "הגשש") אספו משה ומרדכי סביבם חבורת נערים ממצטייני הכדורגל בשכונה והקימו את קבוצת הנוער אלנבי תל אביב. תחילה צורפו אל אגודת מכבי. משם המשיכו לתקופה קצרה אל מועדון האגרוף הגיבור תל אביב. באותה התקופה לא היתה למועצת הפועלים בעיר קבוצת כדורגל מסודרת. וכך נרקם הרומן בין קבוצת אלנבי חסרת הגב, לבין מועדון הפועל חסר הקבוצה.  עסקני הפועל תל אביב הבטיחו לנערי אלנבי ביגוד, נסיעות, הוצאות ושם לקבוצה המאוחדת: הפועל אלנבי תל אביב, אך לא עמדו בהבטחתם. השם אלנבי הושמט והתלבושת הומרה מתכלת לבן למדים אדומים. בשנת 1928 זכתה הקבוצה בגביע המדינה. מגרשה הביתי של הפועל בשנים 1927-1929 היה צמוד לשכונת מול המכבי. בתחילת שנות השלושים, לאחר קריירה מרשימה, פרשו משה ומרדכי מאיר ממשחק פעיל.  

בנימין, הבכור והרציני בין האחים, היה פעיל בצופים ואחר כך בהגנה. לאחר מות האב עקרה המשפחה לפרדס חנה  שם קנתה בית ברחוב הראשי של המושבה ורפת. תחילת דרכם של האחים כחקלאים הייתה בעיקר עבודת כפיים קשה  אך תוך תקופה קצרה הם החלו בעבודות קבלניות להקמת מערכות צנרת השקיה בפרדסים. בשנת 1936 יזמו פרויקט מגורים בין פרדס חנה וכרכור. שכונה הקרויה עד היום תל שלום על שם האב. ב-1936 פקדה טרגדיה את המשפחה כשהאם כנה נהרגה מבעיטת סייח במשק המשפחתי. 

החל מ-1938 עם חזרת האחים אל תל אביב, הם החלו לפתח עסקים בתחומים שונים. כמי שלא התחנכו בבתי ספר למנהל עסקים,  הבסיס להצלחתם היו אינטואיציה, חריצות, מוסריות ועבודה קשה. הכרות האחים ב-1955עם סר אייזיק וולפסון ביססה מערכת עסקים שהביאה אותם למעמד של טייקונים. הם זיהו את ההזדמנות הטמונה במתחם הגימנסיה הרצליה המתרוקן מתלמידיו (עקב המעבר לבית גימנסיה הרצליה החדש בצפון העיר) ויזמו בשטח הגימנסיה לשעבר את הקמת המגדל הגבוה בישראל. לאחים הייתה משאלה שהמגדל יראה כמצבה לאביהם, שלום שכנא מאיר. ואכן צורתו של המבנה, ציפויו הלבן ואותיות קידוש הלבנה ברום המגדל הנראות היטב לכל באי תל אביב מדרום: מגדל שלום מאיר.


שלום שכנא מאיר. צילום מתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.





כדורגלני קבוצת הנוער אלנבי, 1923.

שחקני קבוצת אלנבי עם הצטרפותם להפועל, 1927.

הבית ברחוב אלנבי 45 בצילום משנת 1940.

דירת שלום מאיר ברחוב אלנבי 45.

צילומים:  GSV 2011.