בית גרשון לוין
מאת ד"ר ברוך רביד

בכיכר מגן דוד, הכיכר המרכזית של תל-אביב בראשית שנות העשרים, תכנן יוסף טישלר בשנת 1924 את בית הדירות הגדול של גרשון לוין. הבית תפס בלוק שלם בין הרחובות אלנבי, הכרמל, הלל הזקן וגדרה. היה זה הבית הגדול והמרשים ביותר בכל הסביבה, הוא חלש על הכיכר הנוצרת ועל הרחובות היוצאים ממנה לכיוון שפת הים, השוק ומעבר לו למנשיה וליפו, ובכיוון שני לעבר שכונת מרכז בעלי מלאכה והדרך לכפר סומייל. על מנת לאשש את מעמדו השולט ולהסיר כל ספק מלב כל רואו, נקבע בראש הבית מעין כתר ועליו הכיתוב גרשון לוין - תרפ"ד בכתב קישוטי, מעין אר נובו.

הבית תוכנן בצורת אות 'ח' רחבה, כאשר הצלע הארוכה פונה אל רחוב אלנבי והחלק הפתוח, האחורי, פונה לכיוון שכונת כרם התימנים. קומת הקרקע הגבוהה הייתה תפוסה כולה על ידי עשר חנויות, אשר פנו לרחוב אלנבי ולכיכר. בעורף קומת הקרקע היו מחסנים וכן דירה קטנה. הפרט המעניין ביותר בתוכנית הוא החנות העגולה שבפינת הבית, היוצרת יחד עם החדרים העגולים שמעליה, בקומות השנייה והשלישית, מגדל עגול שבראשו הכתר שהוזכר לעיל. בכל אחת מהקומות, השנייה והשלישית, היו שש דירות מרווחות, בנות שניים עד שלושה חדרים. הדירה הפינתית כללה סלון עגול עם מרפסת ייצוגית הפונה אל הכיכר.

לשתי החזיתות הראשיות של הבית, לרחוב אלנבי ולרחוב הכרמל, תוכנית קלסיציסטית מובהקת בזכות הפילסטרים השטוחים, היוצרים מעין מסדר ענק, המוכתר במעקה הגג. הכרכובים של המעקה ואלה שמתחת לאדני החלונות, זכו בבית לוין לארטיקולציה רבה, שאינה רגילה אצל יוסף טישלר. המרפסות הנתמכות על ידי זיזים דקים והמעקות העשויות ברזל מפורזל, מאפשרים מבט לא מופרע על חזיתות הבית. מעל לכניסה לבית בחזית הפונה לרחוב אלנבי מועצם קטע המעקה של הגג, עד שהוא הופך לארכיטרב של ממש, הנשען על שני הפילסטרים המרכזיים של החזית. בתוכנית המקורית נושא הארכיטרב את הכיתוב גרשון לוין – תרפ"ד, אך ראינו כבר שבזמן הביצוע הועבר הכיתוב למקום בולט יותר, אל המעקה הגלי שבפינת הבית. מרכבים אחרים מאותם המקורות נמצא בחזית הצד של הבניין, הפונה לרחוב גדרה. כאן, מתחת למעקה הגג, בו שולבה בלוסטרדה ישרה קלסיציסטית, אנו מוצאים שתי קשתות רחבות וביניהן חלון אובאלי ממנו משתפלת גירלנדה מפושטת. בעת הבנייה נוסף מתחת לכל חלון, הפונה לחזית, לוח משוקע (caisson), המעצים את המראה הקלסיציסטי של הבניין. בית גרשון לוין עמד בצוק העתים, שופץ לפני מספר שנים וניצב לתפארת בכיכר ההומה.

בית גרשון לוין מייצג סגנון בנייה אשר היה חביב על הבורגנות הארץ-ישראלית. סגנון זה התפשט בשנות העשרים בתל אביב וביישובים אחרים ברחבי הארץ. יוסף טישלר לבדו תכנן כתשעים בתים כאלה בתל אביב בשנות העשרים, המבוססים ברובם על תוכניות טיפוסיות שהכין כבר בשנת 1922.

לקראת סוף שנות העשרים השתנה סגנון הבתים של טישלר ואנחנו עדים לתכנון מודרניסטי, עם חזיתות פשוטות, נטולות קישוטים. בית הוניגוכס בפינת שדרות רוטשילד ורחוב בלפור, הוא דוגמה לסוג זה של בתים. כך גם בית מנדלסון ברחוב העבודה ובית ורבין ברחוב בלפור. 


על מנת לאשש את מעמדו השולט ולהסיר כל ספק מלב כל רואו, נקבע בראש הבית מעין כתר ועליו הכיתוב גרשון לוין - תרפ"ד בכתב קישוטי, מעין אר נובו.



בתאריך 25 בינואר 1949 התקיימו בפעם הראשונה בחירות במדינת ישראל הצעירה. בבחירות התמודדו רשימות פוליטיות לאסיפה המכוננת שתפקידה היה להכין חוקה למדינה. לאחר היבחרה, הכריזה על עצמה האסיפה המכוננת ככנסת הראשונה. בצילום מכיכר מגן דוד, נראים ילדים האוספים את פתקי ההצבעה בחזית בית פולישוק. ברקע נראה בית גרשון לוין.







קיוסק משושה וצריף עץ ניצבים במקום בו יבנה בית גרשון לוין. צילום משנת 1922.

בית גרשון לוין במהלך הבנייה (רחוב אלנבי 60, רחוב הכרמל 43, רחוב הלל הזקן 9, רחוב גדרה 28). צילום מסוף שנת 1923 או תחילת 1924. מאחוריו נראית תחנת ההשנאה השנייה בכיכר מגן דוד.
בית גרשון לוין (בצד ימין) חולש על כיכר מגן דוד. צילום משנת 1941, מתוך אוסף מאטסון.