בית סטמפלר ברח' בן יהודה
מאת הניה מליכסון


בחודש מרץ 1931 אושרה לאדריכל יהודה סטמפלר ולרעייתו ציפורה תוכנית שהגישו לעיריה לבניית בית מגורים של קומה אחת. הבית ברחוב בן-יהודה 5 בשכונת נחלת יצחק (אדמת אמין נסיף) הפך לבית הקבע של המשפחה, ואליו עברו מביתם הקודם ברחוב רש''י 36. בבית החדש היה גם משרדו של סטמפלר. קודם לכן היה משרדו בבית שלוסברג ברחוב אלנבי 58 (במקומו נבנה קולנוע רמון). סטמפלר תכנן בניין בעל חזית סימטרית עם גג רעפים שהוסתר בחזיתו על ידי מעקה בצורת גמלון. במרכז הבניין (בגובה המדרכה) הוצבה מרפסת בעלת מעקה בטון. אל הבניין נכנסו בשער בצד הצפוני של המבנה. הכניסה תוכננה כך שלא תפגע בחזית הסימטרית. שנה לאחר מכן, במרץ 1932, אושרה לסטמפלר תכנית להוספת קומה נוספת ומרפסת, אך באוגוסט של אותה שנה כבר אושרה תוכנית מורחבת להתקנת אולם בקומת המרתף, והוספת קומה ב' וקומה ג'. בסופו של דבר, זו אכן הייתה התוכנית שבוצעה.

עיצובו האדריכלי של הבניין מושפע ממקומה של האדריכלות בתל אביב בתחילת שנות השלושים. האדריכל סטמפלר, כמו אדריכלים אחרים, היה אז בשלב המעבר מהסגנון האקלקטי לסגנון מאופק ומודרני יותר, עם השפעה של סגנון האר-דקו המאופיין במוטיבים גאומטריים. שפתו האדריכלית המודרנית עדיין לא התגבשה. העירוב בין הסגנונות בבניין בולט לעין בשילוב בין העיצוב הסימטרי של החזית הכה אופייני לבנייה בסגנון האקלקטי, ובין העיצוב בסגנון האר דקו, בחזית עשירה בעיטורים גאומטריים: 

א) פסי בטון דקים ואלגנטיים הבולטים מקו הבניין עוטפים אותו ויוצרים משחק גוונים עשיר בין פסי הבטון ובין הטיח המצפה את הקירות. הפסים מדגישים את האוריינטציה האופקית של הבניין.
ב) פסי הבטון נמשכים ועוטפים גם את מעקה המרפסות התלויות המדגישות את הקו האופקי.
ג) במרכז החזית, לאורך קומות ב' ו-ג', נבנה ארקר שצורתו משולשת, והוא חוצה את קוויו האופקיים של הבניין במשחק מרשים של שתי וערב. הוא מעוטר בבסיסו בקורה, ובקצהו העליון סיומת בצורת מדרגות מדורגות המהדהדות את חזיתו המשולשת. 
ד) מעקה הגג מודגש בפס אופקי בולט מקו המעקה, ובמרכזו גמלון המתכתב גם הוא עם הארקר המשולש.

במרץ 1935 אושרה תוכנית להוספת בניין של שלוש קומות בחצר, צמוד לבניין הקיים, ובינואר 1935 אושרה תוכניתו של סטמפלר להסב את הקומה הראשונה לקומה מסחרית על ידי הפיכת חמישה חדרי מגורים לשלוש חנויות. בכך הוסב הבניין מבית מגורים רגיל לבית שעירב קומת מסחר ומגורים, שינוי שעבר על רוב בתי המגורים באזור. בקומה הראשונה פעלו מסעדה וחנויות, כגון חנות לממכר חפצי כסף ומזכרות. בשנת 1939 הוסיף סטמפלר על הגג חדר כביסה משותף לדיירים וכן סככה. הוא אף צייד את הבניין בחידושים מודרניים, כמו סידור למים חמים והסקה מרכזית.

לאחר שעזבו את תל אביב בשנת 1937, עברו יהודה וציפורה סטמפלר להתגורר במושבה רמתיים, אך הבניין נשאר בבעלותם. הזנחה מתמשכת שעבר הבניין במשך השנים, ושינויים שנעשו בו ללא בקרה, פגעו קשות במוטיבים הייחודים שאפיינו אותו. פסיו האלגנטיים נבלעו בתוך מלט, הגמלון בגגו נעלם, והמרפסות המטויחות הפכו פשוטות למראה. רק הארקר המשולש מעיד על עברו המפואר.

בחודש יולי 2013 אושרה לבניין תוכנית תמ"א 38 לחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה על ידי בניית אלמנטים קונסטרוקטיביים פנימיים וחיצוניים; אושרה תוכנית להוספת שלוש קומות על המבנה הקיים, מעל מרתף למגורים עם חזית מסחרית; הוספת שלוש יחידות דיור על ידי חלוקת הקומות מחדש; הריסת שני חדרי מדרגות והקמת חדר מדרגות אחד לשני האגפים; בשיפוץ הבניין לא שוחזורו פרטים מהאדריכלות המקורית. זאת מאחר והמבנה לא הוגדר כבית לשימור.

האדריכל יהודה סטמפלר נולד בשנת 1889 בעיירה בוצ'אץ' במזרח גליציה (כיום אוקראינה). הוא נפטר בתל אביב בתאריך 19 בספטמבר 1967. סטמפלר למד הנדסת בניין בעיר לבוב, וסיים את לימודיו לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה שירת סטמפלר בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל, ומשנת 1922 השתלב בבנייה המואצת בתל אביב. סטמפלר הגיע לארץ בגפו, ורק שנה לאחר מכן הצטרפו אליו רעייתו צפורה ובנם ישראל-יוסף בן השלוש. הם התגוררו בשכונת אהל משה ברחוב פופובסקי (כיום רחוב יבנאל) אצל משפחת זימון. משם עברו בשנת 1927 להתגורר בבית של קומה אחת שתכנן ובנה ברחוב רש"י 36.

סטמפלר בנה בתי משפחה (וילות עירוניות), בתי מגורים, אך גם בתים חדשניים ששילבו מגורים ומסחר. בראשית דרכו בארץ, תאם סגנון בתיו את האדריכלות האקלקטית של שנות העשרים (למשל בית פלדמן ברחוב העבודה 11). מסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים החל סטמפלר לסגת מהסגנון האקלקטי, והפשיט את בתיו מהקישוטיות המיותרת ומהתוספות הלא פונקציונליות ותכנן את בתיו בהשפעת סגנון האר-דקו המאופק יותר. מן המחצית השנייה של שנות השלושים בתיו הלכו ולבשו את החזות האופיינית לאדריכלות הסגנון הבינלאומי. בניסיונותיו הראשונים בבנייה בסגנון זה היה אולי מימד בוסרי, אך החל מהמחצית השנייה של שנות השלושים ואילך ניכרת התפתחות בעיצוב הכולל שהעניק סטמפלר לבנייניו, והם ניחנו בקומפוזיציות שקולות, בחֵן ובקלילות (לדוגמה, בתי משפחת רייז במגידו 3 ובגורדון 76, ובית יהודה חצרוני בדיזינגוף 107). סגנונו העיצובי הדגיש את חלקי הבניין – כניסות, גגות, מרפסות, פינות – באמצעות מוטיבים ששילבו את השפה העיצובית האירופית המסורתית עם זו המודרנית (לדוגמא, הארקר בבית סטמפלר ברחוב בן יהודה 5)

רשימה חלקית של בתים בעיר בתכנון יהודה סטמפלר:
בית מיכאל טיטלמן ברחוב סירקין 3
בית מאיר כוכב זסלבסקי ברחוב אלנבי 64,
בית סטמפלר (אח"כ בית מאיר זהב) ברחוב רש"י 36
בית יהודה וצפורה סטמפלר ברחוב בן יהודה 5
בית יהודה סטמפלר ברחוב נס ציונה 4
בית גבריאל רוזנברג ברחוב נס ציונה 4א'
בית לאה ואליהו פלדמן ברחוב העבודה 11
בית גניה ומיכאל רייז ברחוב מגידו 3
בית גניה ומיכאל רייז ברחוב גורדון 76
בית שמואל מינקוב ברחוב גורדון 28
בית שלום מטלון ברחוב העלייה 22-24, פינת מטלון
בית בורנשטיין ברחוב שינקין 39
בית גולדה ואברהם שנבל ברחוב שינקין 52
בית אפרים סגל ברחוב מלצ'ט 13
בית דרגובצקי ברחוב מרכז בעלי מלאכה 36
בית אלישבע גפני ברחוב מרכז בעלי מלאכה 30
בית דרגובצקי ברחוב מרכז בעלי מלאכה 41 (קומה אחת, 1925)
בית ישראל שנבל ברחוב נחמני 42 פינת גולדברג 7
בית עטיל שניצר ברחוב נחמני 46
בית יהודה חצרוני ברחוב דיזינגוף 107
בית אברהם גולדנברג ברחוב דרך יפו 28 (קומה נוספה בהמשך ע"י אדריכל זאב רכטר)
בית טובה ויצחק בנדרלי ברחוב גאולה 47
בית גייכמן ושפיר ברחוב גאולה 14
גן ילדים בלהה ברבר ברחוב המלך ג'ורג' 17 (סמוך לבית ברבר)
בית חיים רוזנטל ברחוב המלך ג'ורג' 49 פינת בוגרשוב
בית שלוסברג ברחוב פיארברג 14
בית טובה כץ-שריף ברחוב העבודה 28

בנוסף תכנן יהודה סטמפלר תוספות קומות ובנייה (רשימה חלקית):
בית ליטוינסקי ברחוב אחד העם 22
בית גברילוביץ'  בדרך יפו 13 פינת סמטת בית הבד
המלון האמריקני ברחוב היכל התלמוד 4
בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9
בית גברילוביץ' ברחוב קלישר 15 (הוספת קומה שנייה)







תרשים חזית בית ציפורה ויהודה סטמפלר ברחוב בן-יהודה 5, 1931.

בית סטמפלר ברחוב בן-יהודה 5. צילום: GSV 2011.

בית סטמפלר עם גג הרעפים, לצד קולנוע מגדלור. צילום: רודי ויסנשטין. 

בית סטמפלר בצד ימין. קולנוע מגדלור בשמאל. צילום: פאול גולדמן, 1947. 

מוסד לפדגוגיה חינוכית בהנהלת ד"ר ב. וולמן. רחוב בן יהודה 5. 

מבט מבמעבר בין בית סטמפלר לבית קנר. ברקע נראה בית הרשברג. צילום: גוסטב רובינשטין, 1939. מתוך תל-אביב הנגלית לעין. 

האדריכל יהודה סטמפלר (1889-1967).