קפה שלג הלבנון (גלידה ברוקלין)
מאת דני רכט


בבית במורד רחוב אלנבי בשכונת נחלת יצחק (לא המושבה החקלאית ליד רמת גן) פעל החל משנות העשרים שלג הלבנון, בית הקפה הראשון אשר שימש את הבוהמה הספרותית של תל אביב. המקום תואר היטב בספר (והתערוכה)  
בתי הקפה של תל אביב 1920-1980  מאת בתיה כרמיאל (הוצאת מוזיאון ארץ ישראל ויד בן צבי , 2006). שלג הלבנון  משמש גם תפאורה לעלילת ההצגה  היה או לא היה, במרכזה רומן הסלבס בין אלכסנדר פן וחנה רובינא. זה היה מקום המפגש המועדף על החבורה הספרותית יחדיו (אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, אברהם חלפי, אלכסנדר פן, לאה גולדברג ואחרים), אשר קראו תיגר על ביאליק ובני דורו.  בפרסומי בית הקפה, הדגיש בעלת הבית, עירית קפלן, את אופיו המיוחד: "קפה האמנים, בו יפגשו זמרים ופייטנים, ציירים במאים ומנגנים". 
בשנת 1931 נשלחה עצומה לעיריה עליה חתמו מאות מאורחי בית הקפה ובה בקשה לאפשר לשלג הלבנון לפתוח את המקום עד שעה מאוחרת. וכך כתבו: "אנו מבקשים לקחת בחשבון שכולם עסוקים גם ביום בעבודה ובמשרות שונות, ובשבילנו שעות הלילה הן שעות העונג היחידות שבלעדיהן אין לנו האפשרות לחיות חיי חברה וגם לא לסדר את עניינינו האמנותיים". 

בית הקפה מוזכר בשירו של אלתרמן 
שלג לבנון. על חלון ישן שנסתם בלבנים בקומה השניה בבית זה, שירבט אמן אלמוני ציור חביב של חתלתולים (צילום: רחל רמרז, 2009).

להבדיל מאנשי חבורת 
יחדיו , ישבו אנשי העליה השניה: יוסף אהרונוביץ',יצחק לופבן ושלמה צמח,  בקפה בדר ברחוב אידלסון. המשורר יצחק למדן פירש את ראשי התיבות של בדר כ"בית דוברי רכילות". ביאליק חילק את זמנו בין קפה בדר לקפה רצקי.  

אחרי שנסגר בית הקפה שימש המקום (ללא המרפסת שפורקה) את גלידה ברוקלין. משאת ליבם של ילדים תל אביבים בשנות הארבעים, החמישים והשישים. כאן נולד המושג גלידה אמריקאית ספיישל, עם סירופ שוקולד ודובדבן במרום הר של קצפת.


בדרך אל הים. קפה שלג הלבנון בפינת אידלסון 1.

גלידה ברוקלין. ברקע נראה מלון אקצלסיור באחד מגילגוליו. צילום של זולטן קלוגר משנת 1943.

"תסתכלי, העיר נרדמה. יש שלג באלנבי רך ולבן..." אביב גאדג' מתוך אלנבי בלוז. צילום: דוד אלדן בשלג של 1950.






צילומים: הניה מליכסון, 2012.