נחלת יצחק / אדמת אמין נסיף
מאת דני רכט


הרבה לפני 
שמושבה חקלאית (אז) בשם זה צורפה לתל אביב, היתה במרכז העיר שכונה בשם נחלת יצחק.  זאת נבנתה בתחילת שנות העשרים על אדמות שנרכשו שנים קודם מבעל הקרקע אמין נסיף, בין אזור כיכר מוגרבי לבין שכונת תל נורדוי ובית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור. וכוללת את חלקי הרחובות בן יהודה, פינסקר, חברון, נס ציונה, והירדן. קוני המגרשים הראשונים היו עולים מפולין חברי אגודת נחלת-יצחק שהיו קשורים להתאחדות המעמד הבינוני. השכונה מוזכרת בספרו של יורם קניוק  ערבי טוב (הוצאת כנרת, 1983) אותו פרסם בשם העט יוסף שרארה. וכן בספר  כתביו של דוד סמילנסקי (1958).  

במכתב משנת 1913 שמוען אל ארתור רופין, מעדכנת הנהלת חברת הכשרת הישוב כי חלק מאדמת קרקרא, כשישים אלף אמה מרובעת, נרכש על ידה ונמכר לאגודת נחלת-יצחק ביפו.

כפי שאפשר לראות בתמונה הראשונה, פעל בשנות הארבעים ברחוב בן יהודה 9 סניף של חברת ההובלות והנסיעות אלוף נהגי אביב בע"מ (או בקיצור אביב). החברה פעילה גם כיום. באותה הכתובת פעל עוד קודם בית הקפה אררט אשר שימש את החבורה הספרותית יחדיו אחרי שנדדו בין שלג הלבנון, קפה רצקי וכסית הראשון (ברחוב בן יהודה 59). ציניקנים תיארו את מצבם הכלכלי של אנשי החבורה הספרותית בראשי התיבות של אררט - "אני רוצה רק טה". 


תוואי הרחובות בימינו כמעט חופף את התכנון הראשוני של האזור.



מודעה בעתון דבר מאוגוסט 1935 מציעה לציבור דירות בבית ההולך ונבנה ברחוב נס ציונה 9.
הבית לא במצב מזהיר (2009) אך עדיין עומד על מקומו.





הכיכר המרכזית בשכונה (הצטלבות הרחובות אידלסון, נס ציונה ובן יהודה) בשנות הארבעים.


אופרה מוגרבי מוקפת בבתי שכונת נחלת יצחק. 1930.

צומת הרחובות אידלסון, נס ציונה ובן יהודה (מבט לצפון) בשלג של שנת 1950.

נטיעת עץ בוגר בפינת רחובות אלנבי ובן יהודה. מצד ימין נראה בית קולנוע מוגרבי
צילום מתוך הספר ברשות הרבים, מחווה לגנן העירוני אברהם קרוון.