שכונת בנק אפ"ק  (אופק הים)
מאת דני רכט


בשנות העשרים והשלושים לא הסתפקו מרבית הבנקים בפעילות הפיננסית המזוהה איתם. וחלק גדול מהם עסק גם ביזמות בתחום הקרקעות. כך, בנוסף ליוזמה להקמת שכונת פקידי בנק אפ"ק, יזם בנק אנגלו פלסטינה קומפני (אנגליא-פלשתינא קורפורשיין) ב-1921 את רכישת אדמת קראקרה מדרום לאדמת חברת גאולה בסמוך לשפת הים. בנק אפ"ק טיפל בפרצלציה ומכר את המגרשים. בניית שכונה זאת בשנות העשרים קיבעה למעשה את קצה קו התפר העירוני בין תל אביב ויפו בואכה חוף הים. תושבי השכונה בחרו לקרוא לה אופק הים  והיא נבנתה סביב הרחובות עזרא הסופר' נחמיה ודניאל, כשהיא מוקפת על ידי הים ממערב, שכונות החצר של מנשייה מדרום,  חארת' אל טאנאק (שכונת קרטון) ממזרח. למעשה היתה השכונה המבודדת מחוברת לרצף העברי העירוני רק מכיוון צפון.

עקב מיקומה על קו התפר האלים סבלו תושבי אופק הים רבות. בפרעות 1929 נרצח ברוך רוזין, תלמיד חכם חסיד טריסק,  ממש על גבול השכונה כשבא לפנות את חפציו מדירתו במנשייה. המון ערבי מוסת שיצא מתפילה במסגד חסן בק התנפל על רוזין ושני בניו. גולגלתו של רוזין רוצצה במוטות ברזל. שני בניו נפצעו קשה, אך נתרפאו. בנוסף למערכה נגד הפורעים הערבים, נאלצו תושבי השכונה להתמודד גם עם בעלי העגלות אשר היו מרוקנים את חביות השופכין בחוף השכונה. באותה התקופה לא היתה עדיין מערכת ביוב מסודרת בתל אביב ותושבי השכונה נאלצו למנוע בגופם את מעבר עגלות השופכין. בסופו של דבר התברר הנושא בפני מ"מ נציב המחוז הבריטי ופעילות זאת הורחקה מהשכונה. 

בקרבות  בסוף 1947 נפגעו קשה חלק מבתי אופק הים ודיירי השכונה פונו מהסביבה והשתכנו בבתי ספר, חדרי מדרגות ואף במרתפים באזורים בטוחים יותר של העיר. החתך הסוציו אקונומי של תושבי המקום והסמיכות למפגעים כמו שוק הכרמל, צינור הביוב הנשפך לים וחורבות בתי מנשייה גרמו לאזור זה של העיר להיות בלתי מבוקש גם שנים רבות לאחר קום המדינה. למעשה, רק באלף החדש הפכה סביבה זאת להיות מבוקשת. בעיקר עקב סמיכותה לקו החוף ולמרכז העיר. במגרשים הסמוכים אל שכונת אופק הים לשעבר מכיוון דרום, מתכוכננים להיבנות שני מגדלים, כחלק מעסקה עם העירייה במסגרתה פונה מתחם הדולפינריום

בחלקה הדרומי של השכונה פעל בית ויצ"ו בגבול מנשייה. בספרו תל אביב, חולות שהיו לכרך (הוצאת שוקן, 1959) מספר נתן דונביץ' כי במקביל למו"מ על רכישת כרם ג'בלי, הציע בנק אפ"ק מגרש שהיה בבעלותו בסביבת מנשייה לועד הזמני של אגודת בוני בתים למטרת הקמת שכונת אחוזת בית. אלה שהמגרש לא מצא חן בעיניו של עקיבא אריה וייס וההצעה נדחתה.



סביבת תחילת רחוב הירקון של ימינו. בתי שכונת אופק הים (בצד ימין) אל מול מנשייה. במרכז התמונה נראה  בית ויצ"ו בגבול מנשייה.

המרד הערבי הגדול, 1936. בתים וצריפים הרוסים בשכונת אופק הים. צילום מתוך השבועון 'החיים הללו'.

עמדות ירי בין בתי שכונת אופק הים, 1947.

הבית ברחוב הכובשים 60 וסמל המגן דוד לראשו הינו שריד לשכונה היהודית שנבנתה כאן בשנות העשרים של המאה הקודמת.