שכונת בנק אפ"ק  (אופק הים)
מאת דני רכט


בשנות העשרים והשלושים לא הסתפקו מרבית הבנקים בפעילות הפיננסית המזוהה איתם. וחלק גדול מהם עסק גם ביזמות בתחום הקרקעות. כך, בנוסף ליוזמה להקמת שכונת פקידי בנק אפ"ק, יזם בנק אנגלו פלסטינה קומפני (אנגליא-פלשתינא קורפורשיין) את רכישת אדמות קרקארה מדרום לאדמת חברת גאולה בסמוך לשפת הים. בנק אפ"ק טיפל בפרצלציה ומכר את המגרשים. בניית שכונה זאת בשנות העשרים קיבעה למעשה את קצה קו התפר העירוני בין תל אביב ויפו בואכה חוף הים. תושבי השכונה בחרו לקרוא לה אופק הים  והיא נבנתה סביב הרחובות עזרא הסופר' נחמיה ודניאל, כשהיא מוקפת על ידי הים ממערב, שכונות החצר של מנשייה מדרום,  חארת' אל טאנק (שכונת קרטון) ממזרח. למעשה היתה השכונה המבודדת מחוברת לרצף העברי העירוני רק מכיוון צפון.

עקב מיקומה על קו התפר האלים סבלו תושבי אופק הים רבות. בפרעות 1929 נרצח ברוך רוזין, תלמיד חכם חסיד טריסק,  ממש על גבול השכונה כשבא לפנות את חפציו מדירתו במנשייה. המון ערבי מוסת שיצא מתפילה במסגד חסן בק התנפל על רוזין ושני בניו. גולגלתו של רוזין רוצצה במוטות ברזל. שני בניו נפצעו קשה, אך נתרפאו. בנוסף למערכה נגד הפורעים הערבים, נאלצו תושבי השכונה להתמודד גם עם בעלי העגלות אשר היו מרוקנים את חביות השופכין בחוף השכונה. באותה התקופה לא היתה עדיין מערכת ביוב מסודרת בתל אביב ותושבי השכונה נאלצו למנוע בגופם את מעבר עגלות השופכין. בסופו של דבר התברר הנושא בפני מ"מ נציב המחוז הבריטי ופעילות זאת הורחקה מהשכונה. 

בקרבות  בסוף 1947 נפגעו קשה חלק מבתי אופק הים ודיירי השכונה פונו מהסביבה והשתכנו בבתי ספר, חדרי מדרגות ואף במרתפים באזורים בטוחים יותר של העיר. החתך הסוציו אקונומי של תושבי המקום והסמיכות למפגעים כמו שוק הכרמל, צינור הביוב הנשפך לים וחורבות בתי מנשייה גרמו לאזור זה של העיר להיות בלתי מבוקש גם שנים רבות לאחר קום המדינה. למעשה, רק בעשור האחרון הפכה סביבה זאת להיות מבוקשת. בעיקר עקב סמיכותה לקו החוף ולמרכז העיר. במגרשים הסמוכים אל שכונת אופק הים לשעבר מכיוון דרום, מתכנן היזם בוכמן לבנות שני מגדלים, כחלק מעסקה עם העירייה במסגרתה הוא יפנה את מתחם הדולפינריום הנמצא בבעלותו. 

בספרו תל אביב, חולות שהיו לכרך (הוצאת שוקן, 1959) מספר נתן דונביץ' כי במקביל למו"מ על רכישת כרם ג'בלי, הציע בנק אפ"ק את המגרש לועד הזמני של אגודת בוני בתים למטרת הקמת שכונת אחוזת בית. אלה שהמגרש לא מצא חן בעיניו של עקיבא אריה וייס.


הבית ברחוב הכובשים 60 וסמל המגן דוד לראשו הינו שריד לשכונה היהודית שנבנתה כאן בשנות העשרים של המאה הקודמת.








עמדות ירי בין בתי שכונת אופק הים, 1947.

תחילת רחוב הירקון. בתי השכונה אל מול מנשייה.