מאה שערים
מאת דני רכט


זאת לא טעות. יש בתל אביב שכונה כזאת (למרות השם שנשכח) והיא בכלל לא חרדית. הוקמה במוצא תל אביב לים, בין הרחובות אלנבי, גאולה וקו החוף במערב.  ואליה צורפו גם אדמות גאולה א' לצד רחוב הים (לימים, רחוב הרב קוק). הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר מלחמת העצמאות לרחוב הכובשיםע"ש כובשי מנשייה ומשחררי יפו. ראשיתה של השכונה בחברת גאולה לגאולת קרקעות שיזמה את הקמתה כבר בשנות העשרים, פיתחה את הקרקע ומכרה חלקות למתיישבים. באזור הרחובות הרב קוק (רחוב הים לשעבר), יונה הנביא, גאולה והירקון. המבנים החשובים בשכונה הם הגימנסיה למסחר ברחוב גאולה 30,  בה למד בשנות השלושים נשיא המדינה שמעון פרס, בית משטרת אפ"ק לשעבר (יונה הנביא 13, במבנה מסוגנן המשמש כיום למגורים), יונה הנביא 6 (מבנה אקלקטי ששימש בין השאר כמעונו הראשון של מועדון בארבי לפני שזה נדד לרחוב סלמה ואח"כ לאבו כביר). ביתו של המוסיקאי יואל אנגל  ברחוב הרב קוק 35 ומלון סבוי בגאולה 5 אשר חוליית מחבלים השתלטה עליו בשנת 1975 באחד מהלילות היותר קשים שעברו על תל אביב. בשנת 1934 נוסד ברחוב מאה שערים בשכונה  (כיום, הירקון 42) בית הכנסת הגר"א על ידי הרב יוסף צבי הלוי, שהיה אב בית דין בעיר ואף התגורר בשכונה. זה היה  בית הכנסת הליטאי הראשון בעיר ונבנה על מגרש שהקצתה העירייה.  בשכונת מאה שערים התגורר (גאולה 12) במשך שנים רבות המנהיג הקומוניסטי (והבובה הסובייטית) ח"כ מאיר וילנרובמעלה הרחוב היה נסיון התנקשות בחייו (אוקטובר 1967) על רקע פוליטי. בפינת הרחובות האר"י וגאולה 40 פעל במהלך שנות החמישים והשישים חינגא בר של יעקב (קובא) לוין. לבר שמור מקום בהסטוריה העירונית כחלוץ מופעי הסטריפטיז בעיר. ומאחר ומופעי עירום נשיים היו אסורים בחוק, הסטריפטיזאית הראשונה שהופיעה בחינגא בר היתה טרנסקסואלית - צרפתי שהפך צרפתיה. כך שנחשבה לגבר מבחינת החוק.החל משנות התשעים הפכה השכונה ליעד נדל"ן אטרקטיוי ומגדלי מגורים יוקרתיים ממשיכים להיבנות על קו החוף במקום בתי השכונה המקוריים. כבר ב-1913 ניבא ארתור רופין את העתיד לבוא: "אפשר ולא ירחק היום, וכאן ייבנו מלונות גדולים ויווצרו חיים".  עוד על פעילות חברת גאולה בספר גאולה תתנו לארץ מאת פרופ' יוסי כץ (בהוצאת יד בן צבי, 1987). אותו ניתן לקרוא כאן

כל האזור דרומית לשכונת מאה שערים עד לשכונת בנק אפ"ק (אופק הים) היה כטריז בין 
חלקה הצפוני של מנשייה ממזרחלחוף הים במערבכמו גם תושבי השכונות הסמוכותסבלו תושבי מאה שערים רבות משכנותה של מנשייהבה התמקמו כוחות ערבים שנהנו מתמיכת האוכלוסייה המקומית ומהגנת הכוחות הבריטים במקום. הצליפות וההתנכלויות לתושבי מאה שערים ושכונות הספר האחרות, הביאו לנטישת קו התפר ולהצפת תל אביב באלפי פליטים יהודים שנמלטו מקו האש. בטרם מדינה למדו ילדי השכונה בביה"ס ירקון (רח' הירקון 21). במקומו נבנה מגדל היוקרה SEA ONE (בתמונת הדמייה - תשבי רוזיו אדריכלים).  כמו רוב שכונות קו התפר לשעבר, נותרה שכונה זאת בעליבותה במשך שנים, כשמלח הים מכרסם את קירות בתיה הישנים. אלא שמיקומה המרכזי וחוף הים הצמוד לה עשו את שלהם ומתחילת שנות התשעים נבנו לא מעט בתים חדשים בשכונה, ובהם גם מגדלי מגורים על קו טיילת החוף.

חוקרת העיר שולה וידריך מוסיפה 
שבמפה של שינפלד 1923 מסומנים מאה מגרשים ועל כן נקראה השכונה מאה שערים.


מאה שערים ואדמת גאולה ע"ג מפת השכונות המצורפת לספר תל אביב  בעריכת דרוייאנוב, 1934.

רח' מאה שערים 26, ליד מוגרבי.







בתים משנות העשרים.

בית הספר למסחר. כיום אורט גאולה.

שרידים מהעבר. הצילומים משנת 2009.

קו החוף שעבר שינוי מהפכני.

מספרה לגברים. גאולה 15.