מועדון צעירי עדן
מאת דני רכט


שכונת מחנה יוסף היתה מזוהה במשך עשרות שנים עם קהילת יוצאי עדן, אך בין מייסדי וראשוני השכונה היו לא מעט מיוצאי מזרח אירופה. את הבית ברחוב שפינוזה 31 (לימים רחוב מחנה יוסף) בנה האדון ברנט קלמנזון  בראשית שנות העשרים, ואולי עוד קודם. אולם הבית לא נרשם על שמו בטאבו. בשנת 1932, לאחר מותו של קלמנזון, פנה עו"ד א. ודש לעיריה מטעם האלמנה רוזה וביקש מכתב שיאשר כי הבית נבנה על ידי בעלה המנוח, באמצעותו תוכל לרשום את הבית על שמה בספרי האחוזה שבמשרד הטאבו ביפו. בצמוד לבית רוזה קלמנזון התגוררה בבית קטן בן שני חדרים הגב' שיינדל מלמן. בשנת 1935, כשקיבלה הגב' מלמן רשיון לבניית קומה שניה, התנגדה לכך הגב' קלמנזון בתוקף. אולם מנהל המחלקה הטכנית בעיריה הודיעה לה כי הסכסוך שלה עם הגב' מלמן אינו יכול לעכב את רשיון הבנייה, ואת זה יעשה, אם בכלל, רק בהוראת בית המשפט.

משנות העשרים פעל בשכונת מחנה יוסף מועדון התאחדות צעירי עדן שנשא בראשיתו אופי בלתי מפלגתי ובמסגרתו התקיימו הרצאות, טיולים, פעילות עזרה לנצרכים בקהילה, והשתתפות באירועי העדלאידע העירוניים, כמו גם התמודדות בבחירות לקונגרס הציוני ולאסיפת הנבחרים. התאחדות צעירי עדן פעלה במקביל לפעילות התאחדות צעירי המזרח יוצאי תימן בשכונת מחנה יהודה והתאחדות צעירי ההררים בשכונת הקווקזים. מועדון התאחדות צעירי עדן עבר בין כמה דירות שכורות: בית ברחוב שבזי פינת כינרת, בית ברחוב יבנאל 15, בית ברחוב פינס 12 ומשם לבית ברחוב מחנה יוסף 31.

במהלך שנות השלושים התרחשו שני תהליכים בקרב צעירי העדה. ראשית, פעילי התאחדות צעירי עדן התבגרו וזכו כעת לחיבוק הממסד ההסתדרותי. פעילותם התקיימה כעת במסגרת ועדת התרבות של מועצת פועלי תל-אביב. שנית, הדור החדש מקרב צעירי עדן נטה לתורת ז'בוטינסקי והעדיף את פעילות מועדון בית"ר בשכונה. משם היתה קצרה הדרך למחתרות הלאומיות אצ"ל ולח"י. להתאחדות צעירי עדן קם מתחרה שנטה ימינה: ארגון עולי עדן. וארגון נוסף קטן יותר: ועד עולי עדן. רוב אוכלוסיית השכונה נטתה ימינה בעוד שהתאחדות צעירי עדן שזוהתה עם ההסתדרות, זכתה להצלחה פחותה בסביבה זאת.

בתגובה לניסיונותיו של מר יעקב בנין לאחד בין שני הארגונים, כתב מר זכריה לוי בעיתון הבוקר (22 ינואר 1940): "כבר נתקיימו ישיבות רבות עם התאחדות צעירי עדן וארגון עולי עדן לשם משא ומתן על איחוד. ולא פעם קרה, שאחרי ישיבה ממושכת עד לשעה מאוחרת בלילה חתמו שני הצדדים על פרוטוקול, שהכיל את תמצית הדברים שהוסכם עליהם. ולמחרת התחרט הארגון על חתימתו. מובן שבתכסיסים כאלה אי אפשר להקים איחוד בין הפלגים השונים של עולי עיר אחת. אם תפגוש ההתאחדות ביחס של אחריות ורצינות מהצד השני, ובלי שום התערבות מן הצד, בוודאי לא תשים שום מכשולים על דרך האיחוד הנכסף והנחוץ".

בקלוב התאחדות צעירי עדן ברחוב מחנה יוסף 31  פעלה ספרייה על שמו של יעקב ישראלי - פקיד עיריה יוצא עדן שטבע בים. ביום רביעי 25 בספטמבר 1940 לפנות ערב הגיעו החברים למועדון ההתאחדות לשיעור עברית. לעיניהם התגלה מחזה קשה. כל הספרים מתוך הארון נגנבו, קירות המועדון הושחתו, ותמונות הקרן הקיימת הושחרו בזפת. חברי ההתאחדות האשימו בפוגרום את חברי הארגון המתחרה שיעקב ישראלי המנוח היה מחבריו לדבריהם, וטענה זאת פורסמה בעיתון דבר יומיים אחר כך. ראשיי ארגון יוצאי עדן העבירו למערכת עיתון דבר את תגובתם: "למען האמת עלינו להצהיר: א) לא טענו מעולם שהמנוח היה חברינו. ב) לא ידענו על יסוד ספריה על שמו עד לפרסום ההודעה בעיתון דבר. ג) אין לנו כל קשר עם איזו התנפלות שהיא על מועדון צעירי עדן". עיתון דבר ההסתדרותי שתמך בעמדת התאחדות צעירי עדן בחר שלא לפרסם את הטקסט שהועבר אליו, ותגובת ארגון יוצאי עדן פורסמה בהמשך בעיתון הבוקר שהיה מזוהה עם החוגים האזרחים.

בשנת 1941 נעזב המועדון ברחוב מחנה יוסף 31 ופעילות התאחדות צעירי עדן עברה לצריף ההסתדרות ברחוב אחווה 7 שראשיתו כמועדון פועלי הרכבת. בכתובת זאת פעלה במשך שנים גם מקהלת צעירי עדן בהדרכתו של טוביה עובדיהו, יליד השכונה ובן להורים יוצאי עדן. לפרנסתו עבד עובדיהו כרצף בניין.








רחוב מחנה יוסף 31. צילום: GSV 2015. 

ילדים יוצאי תימן. גלויה מתקופת המנדט. 

הבית ברחוב מחנה יוסף 31 וסביבתו בשנת 1949.