שכונת קרטון (חארתאל טאנאק) 
מאת דני רכט


חארתאל טאנאק בתרגום מערביתשכונת הפחיםשם כללי לשכונות עוני הבנויות מגיבוב צריפונים ופחונים לצידי העריםועל פי לקסיקון אנשי הפלמ"חמדובר היה גם בכינוי כללי למקום נידח בסוף העולם. במרחב תל אביב,הכוונה היתה לרצף של שכונות פחים יהודיות וערביות על קו הגבול העירוני בין יפו לתל אביב בחלקו הצפוני של הפרבר הערבי מנשייה (יוצאות מכלל זה היו שכונות הפחים היהודיות כרם קרטון ומחנה יוסף אשר נכללו בשטח תל אביב).

שכונת קרטון 
ממוקמת בחלק הדרומי של כרם התימנים. דרומית לרחוב רבי מאיר אשר שימש קו גבול בין יפו לתל אביב בשנים 1923-1948. למרות שהשכונה היתה מאוכלסת בעיקר ביהודים תימנים, החליטו  הבריטים להכליל כמעט את כולה בשטח יפו. זאת מאחר והמגרשים בשכונה היו בבעלות ערבית. tl למרות שלסמטאות השכונה נקבעו שמות ערבים על ידי עיריית יפו, לא נעשה בהם שימוש, ובתי השכונה סומנו במספרים שהיו מוכרים רק לתושביה.

כתב עתון דבר ב. נמרוד דיווח בשנת 1950 לקוראיו כי  "כרם התימנים כולל את הסמטאות שבירכתי רחוב אלנבי ואוכלוסייתו קטנה ביחס - 2000 תושבים, בו בזמן ששכונת קרטון היא יותר למטה, יותר לצד הדרום ומספר אוכלוסיותה מגיע עד ל-4000. אולם בחיי היום יום שתי השכונות מזדהות לעתים קרובות ולא פעם אחד נחשבות לגוף אחד... כרם התימנים וקרטון היו הראשונות והמצטיינות בפעילות בענייני בטחון שבין כל השכונות התל אביביות. למעלה מ-85 חללים ונעדרים במלחמת השחרור, חוץ מחללי המחתרת נתנו הם"

אחרי קום המדינה פעל בסביבה זאת מועדון הספורט שמשון תל אביב. חלקיה הדרומים של השכונה פונו לטובת מגרש חנייההנמצא צפונית ממסוף האוטובוסים כרמלית (בתמונה). בחלקה הדרומי של השכונה עדיין פועל שוק עזה המוכר לתושבי העיר הותיקים.


שכונת קרטון בקו החזית. קווי העמדות הצבאיות בתחילת מלחמת העצמאות. מתוך הספר תולדות ההגנה.  תודה לאיל ציפר.





שכונת קרטון (חארתאל טאנאק) וחלקה הצפוני של מנשייה. 
צילום של קורט ברמר. תודה להניה מליכסון.

בתי היהודים בשכונת קרטון, על קו התפר, במאורעות אפריל 1936.

מגרשי החנייה  שנסללו בחלקה הדרומי של קרטון, על רקע בתים של השכונה. צילום, 2008.

בית מספר 80 בשכונת קרטון. כיום, רחוב ישכון 43.