עירוניקו 2010  ::




שיינקין 26. מסעדת תנובה

בשנות העשרים והשלושים התפתחו בתל אביב כמה מודלים של מסעדות עממיות: בתי אוכל (בד"כ בבתים פרטיים), מטבחי פועלים (סוג של בתי תמחוי הסתדרותיים), מסעדות קואופרטיביות (כמו זאת שפעלה עשרות שנים בבית ברנר) ומזנוני תנובה. מזנונים אלה היו למעשה מסעדות צמחוניות שהתבססו על תוצרת משקי הקיבוצים והמושבים. כשלשולחנות הפורמייקה הקטנים הוגשו פרוסות לחם שחור, גבינת קוטג' סלט ירקות וחביתה. מסעדת תנובה האחרונה בעיר פעלה ברחוב שיינקין 26 (בתמונה משנות השבעים, באדיבות האדריכל אלי מאיוס) ונסגרה במהלך שנות השמונים.
08/12/2010

###



מבט צפונה לרחוב יהודה הלוי, 1946. רכבת נוסעים המגיעה מתחנת יפו, עומדת להיכנס אל תחנת הרכבת של תל אביב. ברקע נראים בתי שכונת לב תל אביב, ומגדל המים ברחוב מזא"ה.
25/11/2010

###

הגמל המעופף.
מילים: עמנואל הרוסי. לחן: מרדכי זעירא


הביטו, הביטו, מי זה עף?

מי זה? הו, מי זה מכה כנף?
לא צפור, לא אוירון,
לא שפיפון, לא עפיפון.
לא גמל טס בשמיים,
גמל בצחוק עם שתי כנפיים.
טס הגמל כמו אוירון
אל היריד על הירקון.
20/11/2010

###


פועלים מפרקים את פסי הרכבת ליד בית הדואר המרכזי, במפגש הרחובות אלנבי, מקווה ישראל ויהודה הלוי. הבית הכחול משקיף על הצומת. התוואי שימש את קו הרכבת הראשון בארץ ישראל  (יפו - ירושלים) החל משנת 1892. בעתיד (נראה שלא בדורנו) ישמש התוואי את הקו האדום של הרכבת הקלה. צילום: פריץ שלזינגר, 1950.
15/11/2010

###


קורס ד' של מתנדבי מגן דוד אדום אגודה לעזרה מהירה, תל אביב 1931-1932.
02/11/2010

###


אגרות חוב עירוניות למימון בניית בתי ספר חדשים בעיר, 1952.
30/10/2010

###


בוליווד שבזי
במהלך שנות השישים ובתחילת שנות השבעים שימש ראינוע עדן, בית הקולנוע הראשון בתל אביב (1913) כמרכז לקולנוע הודי, שהיה פופולרי בקרב תושבי הסביבה. בית הקולנוע נסגר סופית בשנת 1974.
23/10/2010

###



רחוב בילינסון, 1946. מרכזה של תל אביב הפועלית אז ונקודת ציון בכל סיור אדריכלי כיום העוסק בסגנון הבניה הבינלאומי. עם מבני ציבור כמו תיאטרון האוהל (בית ארלוזרוב) ומרכז קופת החולים של ההסתדרות.

20/10/2010

###


רוסלן
- פרוייקט מגורי יוקרה למרגלות גבעת יפו העתיקה וקרוב לקו המים יוצא לדרך. אנשי השיווק לא ימהרו כנראה לספר לרוכשים העתידים על צמידות הפרוייקט החדש למתחם המחמודיה - בית התפילה המרכזי של המוסלמים ביפו, ועל שאגות המואזין הבוקעות מהרמקולים שעל צריח המסגד הנישא וקוראות למאמינים להגיע לתפילה. מצד שני, גימור יוקרתי כולל גם זכוכית כפולה, מבודדת רעש. לא?
10/10/2010

###


הטיילת של תל אביב. גלוייה של אל על משנות השבעים.
08/10/2010

###

תחנת מוניות מוגרבי בכיכר ב' בנובמבר. צילום: ראובן מילון, 1957.
22/09/2010

###



דברו על לב תל אביב, השכונה האמידה ביותר של עירנו. מודעת פרסומת תמוהה מאת בית החרושת לשוקולד של ישראל ליבר, 1927
13/09/2010

###


שבעים שנה להפצצה האיטלקית
בדיוק לפני שבעים שנה, ב-9 בספטמבר 1940, הופצצה תל אביב על ידי מטוסי חיל האוויר האיטלקי. בתמונה נראה בניין בפינת הרחובות פינסקר ודרויאנוב (אז, רחוב ריב"ל) שנפגע בהפצצה. צילום: ראובן גרוס.
09/09/2010

###



בית של חשמל
עם בניית שכונות רחל, השכנים ב' וקרית מאיר, ומתוך הבנה שצרכי האזור המתפתח רק יגדלו, בנתה חברת החשמל בשנות השלושים מבנה טרנספורמטור (שנאי) בשדרות ח"ן (כיום, בפינת רחוב נצח ישראל), אשר עדיין לא היו סלולות בחלקן הדרומי. עם הריסת ביתן הפרחים בפינת רחוב פרישמן נותר בית החשמל הבנוי בסגנון הבינלאומי, עדות צנועה למבנים הקטנים שפעם איכלסו את שדרות העיר. ברכה קסטן, אשר גדלה בקרית מאיר, מספרת: "פעם כשאבי חזר מהעבודה בלילה, הוא הגיע לאזור שדרות חן (שאז נסתיימו ברח' זמנהוף) וחלפה לידו להקת תנים. על מנת שלא להפגע על ידם, טיפס על מבנה של תחנת שנאי (טרנספורמטור) וחיכה עד שנעלמו. רק אז ירד והמשיך את דרכו הביתה. אז הלכו ברגל, לאף אחד לא היה רכב".
18/08/2010

###



מי פנוי בקסטל?

אחרי ארבעים שנות חכירה חזר בחודש מרץ 2010 ביתן הכרטיסים של אמיל בריג (1924-2002) לבעלות העיריה. ועכשיו, עם קילוף קירותיו, אפשר גם להנות מיופיו של הביתן הנאה. ולקוות שהעירייה נסוגה מכוונתה להרוס אותו לטובת עוד 5 מ"ר מדרכה.

במלחמת העולם השניה פעל אמיל בריג כפרטיזן בהונגריה, ולאחריה, נדד באירופה במסגרת הנוקמים אשר רדפו אחרי פושעי מלחמה נאצים. ב-14 במאי 1948 הצליח לפוצץ שניים מגשרי הירדן ולמנוע מהאוייב לפלוש אל עמק בית שאן. על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה. כשהתבשר על קבלת העיטור הגיב: "לא חשבתי זאת לגבורה, כל אחד אחר היה עושה כמוני". בספטמבר 2009 נקרא רחוב על שמו בשכונת הדר יוסף בטקס רב משתתפים.
05/08/2010

###


האל שיצר ברזל לא רצה בעבדים
הגרפיטי המחתרתי ובו שורה מתוך הספר שמשון מאת זאב ז'בוטינסקי, בצירוף סמל הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שרד על קיר בית אברהם פוגל בשדרות רוטשילד 12. פוגל אגב, נרצח בבית זה ב-1939 בנסיבות שלא פוענחו עד היום. גרפיטי דומה של האצ"ל ניתן היה לראות עוד באמצע שנות השבעים על קיר בית ברחוב שבזי.
25/072010

###



מפברקים הסטוריה בחצר שמרלינג

מוסכם על רוב החוקרים כי שכונת החצר בתי שמרלינג (חוצר שמרלינג) היא נקודת הישוב היהודית הראשונה מחוץ לגבעת יפו העתיקה. ככזו, חשוב להזכיר אותה בספרי הלימוד, לספר עליה בכל כינוס ולעצור ליד מיקומה המשוער בכל סיור. מה שלא ראוי, בוצע למרבה הצער בפארק צ'ארלס קלור, כעשרים צעדים מערבה מתחנת הדלק פז ברחוב קויפמן. במקום להציב שלט המציין כי בסביבה זאת התקיימה חצר שמרלינג וכו', בחרו אנשי קרן תל אביב לפיתוח להציב במקום "שרידים" של הבאר והחצר ההסטורית. מצג שווא שאינו מכבד את הסטוריה של המקום וראשוניותו.

תודות לאור אלכסנדרוביץ' על המידע בנושא ולתומר שלוש על הצילומים.
15/072010

###


David LaChapelle
"דיוויד לה שאפל -
צילום פופ פוסט מודרני"
התערוכה תוצג במוזיאון תל אביב החל מה-22.7.10.
אוצרת: נילי גורן













06/072010

###


"בָּתִים דְּמוּיֵי אֳנִיוֹת / מַנְצִיחִים עָתִיד / שָׁאוּב מֵהֶעָבָר"
בתי האניה שנבנו בשנות השלושים, מול מגדלי הזכוכית בהווה, טקסט של אדלינה קליין. מתוך ספר השירים שמש חומות  (הוצאת ביצרון, ירושלים 2009).
30/06/2010

###

כיכר צינה דיזנגוף על עטיפות מסטיק צבעוניות. מתוך הבלוג טיול בעיר של משה רימר
27/06/2010

###

הגניבה הראשונה בעיר התרחשה בשנות העשרים. צינה דיזנגוף, הגברת הראשונה של תל אביב, היתה בדרכה למלון בן נחום (גינוסר) כשאלמוני חטף את תיקה. בתמונה, פריים מתוך הסרט אגדה בחולות, נראה בית המלון הניצב עד היום בפינת רוטשילד ואלנבי.

18/06/2010

###

סוריאליזם נוסח גני צהלה
במגרש קוצים לצד רחוב עיר שמש בשכונת גלי צהלה קבעה העיריה שלטים לשני רחובות שאינם קיימים. במקום מתוכננים אמנם להיבנות שני רחובות הולנדים, אך מלבד השילוט שהעיריה מיהרה להציב, אין בשטח שום איזכור לעבודות העפר הצפויות שם בעתיד. הרחובות הלא קיימים נקראים ע"ש משה (מוסא) שלוש, שנרשם בהסטוריה העירונית כמי שכיהן כראש העירייה במשך יום אחד בלבד.  והזוג רחל ושמואל אידלסון, ממייסדי העיר.  עוד >
צילומים: יוסף שמר.

16/06/2010

###

אתר תל אביב 100 מאחל לכם יום עצמאות שמח. בתמונה נראה דגל
פלסטינה המנדטורית. הישות הפוליטית שקדמה למדינת ישראל. דגל
פלסטינה היה בשימוש בשנים 1927-1948.


18/04/2010

###

קלישר 48. ארבעטער רינג
בבית משותף, בנקודה בה נפגשים שכונתנחלת בנימין ואזורכרם ישראל, פועל כבר עשרות שנים (וכנראה לא לאורך זמן, עקב גילם המתקדם של החברים) מועדון של ותיקי תנועת הבונד הלא ציונית, אשר היתה פופולרית ביותר בקרב יהודי מזרח אירופה עד למלחמת העולם השניה. במסגרת פעילות המועדון התקיים במקום בית ספר ללימוד שפת יידיש. ומכאן עדיין יוצא לאור העיתון שלהם ביידיש  לעבנס פראגן.
סבתי אלווירה ונטורה ז"ל, אשר שפת אימה היתה ספאניולית (ושלטה בשמונה שפות), רצתה מאוד לתקשר עם סבי וסבתי נתן וסוניה ז"ל בשפת אימם (יידיש). היא לא התעצלה והתמידה בשיעורי היידיש כאן. 
15/04/2010

###

אריך מנדלסון (1887-1953)

מנדלסון נולד למשפחה יהודית במזרח פרוסיה, שירת בצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמהלך שנות העשרים היה לאחת הדמויות המרכזיות בארכיטקטורה הגרמנית. עם עליית הנאצים עזב  עם אשתו ובתו את גרמניה ומנדלסון בחר לחלק את זמנו בין בריטניה לבין פלסטינה. בארץ הוא עבד בעיקר בירושלים (וילה שוקן ועוד) וחיפה וגם בית הדר' חיים וייצמן ברחובות נבנה לפי תכניותיו. למרות שאריך מנדלסון בנה רק בניין אחד בתל אביב (ביה"ס המקצועי מכס פיין של ההסתדרות. רח' חכמי 15) היו לרעיונותיו השפעה רבה על האדריכלים שפעלו בעיר (חלקם, עבדו איתו עוד בברלין). הספר המצויין Modern - The Modern Movement in Britain מאפשר לנו להתרשם מעבודותיו של מנדלסון באי הבריטי באמצע שנות השלושים.
09/04/2010

###







מפת האבטובוסים

שנות השלושים. מפת קווי האבטובוסים הציבורים הנוסעים אל יריד המזרח.
04/04/2010

###








טקסי
קשר
מבית מרדכי זייגר בשדרות רוטשילד 33, ממש ליד סניף ארקפה כיום, פעלה במשך יותר מחמישים שנים חברת המוניות הבינעירוניות קשר. בתמונה משנת 1939 (באדיבות האדריכל אלי מאיוס) נראית מונית בפתח הבניין. קשר החזיקה מתחילת שנות השלושים את קו המוניות
המצליח לירושלים. ב-1938 (מודעה מצורפת) נוסף גם הקו לחיפה ובו "רק שני נוסעים במושב האחורי".
11/03/2010

###





מחצרר שאבס

מודיע בחוצות העיר על כניסת השבת. צילום:  רודי ויסנשטין, 1936.

06/03/2010


###




אני פורים

דיזנגוף על הסוס. עדלאידע 1934.
24/02/2010

###

שביל הכורכר
מי שרוצה לראות איך נראית שדרה תל אביבית אותנטית לפני שהיא מתכסה במרצפות אקרשטיין, מוזמן עכשיו (ינואר 2010) לפני שיהיה מאוחר לבקר בשדרת המעפילים בשכונת יד אליהו.
10/01/2010
תוכנית העירייה מאיימת להרוס את חלקה הצפוני של שדרת המעפילים לטובת מנהרה לכלי רכב אשר תחבר את רחוב לה גוארדיה אל נתיבי אילון.
17/02/2010

###

דודו גבע ז"ל. חמש שנים למותו

בתמונה, פסל הברווז (מחווה לדודו גבע)
שהוצב בספטמבר 2009 בכיכר מסריק (מתוך הערך:
שכונת רחל).
15/02/2010


###


אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
הטיילת של תל אביב. 1950
07/02/2010

###

הדייג מהמדרחוב
פינת הרחובות רמב"ם ונחלת בנימין. ינואר 2010 תל אביב.
30/01/2010


###



שיר אהבה לאיש הפשוט
בומבה צור על מדרגות מוגרבי. עטיפת תקליטון הסרט תעלת בלאומילך ובו
שני שירים מאת המוסיקאי
נועם שריף בביצוע הזמרת עדנה גורן.
07/01/2010

###


Where is my mind?
יוני 2010. הפיקסיז המעולים מבוסטון יופיעו סופסוף גם אצלנו.
צילום: כריס גלאס.
26/12/2009



###

בר רפאלי ובית שמעון לוי



מגזין האופנה הצרפתי  Voyage L'officiel השקיע בגליון דצמבר 2009 שלו כתבה על תל אביב. על השער נראה בית שמעון לוי (בית האוניה) המככב בדרך כלל במגזינים על ארכיטקטורה (וגם אצלנו באתר בערך על גבעת מרקו) ובמאמרים אודות  סגנון האדריכלות הבינלאומי.
03/12/2009




###

פינת הרחובות גדעון ונצח ישראל 
שכונת
השכנים ב'. קצהו הדרומי של כיכר מסריק ברקע. תמונה מ-1957 פלוס מינוס.
12/11/2009

###

הגינה בתחילת רחוב מהר"ל
אין שלט (אולי כצעד מקדים לקראת "שיווק" המקום לתורם עשיר), אך מסתבר שהגינה בתחילת רחוב מהר"ל בשכונת הפועלים אז"ר, נקראית ע"ש זוג המפא"יניקים דבורה ושרגא נצר. חלק ניכר משטח הגינה יועד למתקני משחקים לילדים. לא שיש לי בעיה עם משחקיות הצצות כפטריות בגינות העיר. הן נושאות איתן תקווה אופטימית שאולי פעם יהיה להורים צעירים סיכוי לקנות דירה בצפון הישן. אולם במציאות הנוכחית, אולי עדיף שהכסף יושקע בשבילי נגישות לכסאות הגלגלים של זקנות בנות תשעים, או לפחות בשלטים בשפת הטגאלוג.
10/11/2009

###


מכונית על גג
לא מיצג ולא מיצב. מציאות רב שנתית וברת קיימא. מילים של משה הרפז שגם צילם (תודה משה)   במהלך אירוע אמנות רחוב ותערוכה קבוצתית ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא. מאי 2009
25/10/2009

###


מצבת החייל הפלוני
לא ברור איך היא הגיעה לשם, אבל בחצר אחורית של בית במדרחוב נחלת בנימין מונחת לה מצבת אבן של חייל בריטי פלוני (לא פולני!) מצבא הוד מלכותו שהלך לעולמו בפלסטינה של 1930. תמונה מספטמבר 2007  (תודה מיוחדת לרותם וצביקה).
22/10/2009
###


פסטיבל חדש בעיר
פסטיבל מוסיקה חדש (הפרטים כאן) יוצא לדרך. המון מוסיקה ישראלית וגם מספר הרכבים מחו"ל במופעים שיתקיימו בכל רחבי העיר: המשכן לאומנויות הבמה, צוותא, בית לסין, בארבי, זאפה ועוד. שיהיה בהצלחה!
18/10/2009
###


בקומה השלישית חתולה כושית
פינת הרחובות רבנו חננאל ואבולעפיה. מזרחית לגבעת הרצל ודרומית לפלורנטין. כאן גרים להם יחד מהגרי עבודה אפריקנים, משתפי פעולה פלסטינאים, עולים דוברי רוסית ותל אביבים אשר יוקר הדירות במרכז תל אביב דחק אותם אל השוליים הדרומיים של העיר. בית שהוא מיקרו קוסמוס לסוציולוגים מתחילים ורב-קיום של דתות וקהילות.
15/10/2009




 דני רכט על תל אביב



רחוב על שם ארתור ג'יימס בלפור במרכז תל אביב. הלורד מתכבד בגזירת הסרט. 1925
09/12/2010

###



מבנה בית הדואר המרכזי ביפו, בסצינה מתוך עץ הדומים תפוס שהוסרט ב-1993 עפ"י ספרה של גילה אלמגור.
06/12/2010

###



שלט בקופת קולנוע אסתר, מהימים בהם בתי קולנוע במרכז תל אביב היו מראה שכיח.
26/11/2010

###


חניון בית רובינשטיין. עוד מישהו חוץ ממינויים ולמזדמנים?
25/11/2010

###

בית הארץ הראשון?
שלט שגוי על קיר בית מערכת עתון הארץ לשעבר, בחלקו האחרון של רחוב מזא"ה. מאחר וזהו למעשה ביתו השני של הארץ בתל אביב. עם מעבר העיתון מירושלים לתל אביב ב-1923, פעלה מערכת הארץ מבית ברחוב מונטפיורי. רק ב-1932, נבנה בית הארץ ברחוב מזא"ה 56, בו פעלה המערכת ובית הדפוס עד שנות השבעים, עת עבר העיתון למשכנו הנוכחי בקרית המלאכה.
12/11/2010

###


מכונית אמפיבית
מחפש משקיע לסיום פיתוח ובניה של כלי רכב אמפיבי למטרת תחרות בים התיכון. מתחם חסן ערפה, אוקטובר 2010.
03/11/2010

###


ביי ביי קולנוע תל אביב.
אולם הקולנוע הגדול ביותר שנבנה אי פעם בתל אביב (אלפיים מושבים) נהרס בסוף אוקטובר 2010, לאחר שהיה נטוש במשך שנים. צילום: גל פרמן.
01/11/2010

###

כל בו שלום
עם השלמת בנייתו של "המגדל הגבוה במזרח התיכון" נפתחה ב-1965 בקומות המסד והמרתף של המגדל, מגה סטור ראשונה בישראל. לרוב הקהל אמנם לא היה כסף לשופינג יוקרתי, מה שלא מנע מרבבות ישראלים מכל רחבי הארץ לעלות לרגל לתל אביב על מנת לראות מקרוב את הפלא. הכל בו נסגר כבר מזמן, אך הציבור ממשיך לקרוא למגדל כולו כל בו שלום (ואף מילה על גימנסיה הרצליה).

אגב, עשר שנים אחר כך חנכו אנשי הכל בו פרוייקט חדש, הפעם בכיכר אתרים: דראגסטור שלום, אשר לא העריך ימים. במקום בו הוקם הדראגסטור,
פעל בשנות השמונים מועדון הקולוסיאום.
27/10/2010

###



מלחמת העולם השניה, 1943. אוטובוס צבאי ובו חיילים אמריקאים חוצה את צומת הרחובות אלנבי ורוטשילד. ברקע נראה טרנספורמטור חברת החשמל (ג'אפניקה כיום) והבית המעוטר אריחי קרמיקה, אותו בנה היבואן יצחק לדרברג ובו דירות להשכרה. לדרברג עצמו התגורר עם משפחתו ברמת השרון (שכונת החשמל). השכונה הכי יוקרתית בתל אביב של תחילת שנות העשרים.
22/10/2010

###



לוח המודעות העגול ברחוב המלך ג'ורג' זכה לעטיפה עתידנית משהו, עם ציפוי פרספקס ומעטה מתכת אופנתי. אבל אם כבר עתיד, למה לא ללכת על מסכים דקים מעוגלים המציגים פרסומות מתחלפות הנשלחות אליהם ממרכז שידורים עירוני?
13/10/2010

###


גשם ראשון בתל אביב. עבודה של רונשו. כל הזכויות שמורות ליוצר
09/10/2010

###


אל תשליכנו לעת זקנה. בית מנוחה לזקנים  גלמודים. נחלת בנימין 69
05/10/2010

###


מבט למזרח
חומת הכורכר לאורך תוואי מסילת הרכבת (רחוב החרש בימינו), הגשר מעל ואדי מוסררה (נתיבי אילון כיום) ובתי השיכון החדשים של יד אליהו. תמונה משנת 1950.
12/09/2010

###


הגמל המעופף
אגדה עירונית מתארת את ראש עיריית יפו כמי שפירגון לא היה הצד החזק שלו. כאשר הוא שמע על רעיון התערוכה הבינלאומית אמר היפואי כי לפני שבתל אביב יתקיים יריד כזה, לגמל יצמחו כנפיים. מארגני היריד, ראשי חברת מסחר ותעשיה, דווקא אהבו את רעיון הגמל המעופף הפורץ קדימה מעבר לכל דמיון והפכו אותו לסמל הארוע הבינלאומי. בסופו של יום, עם שלושת אלפים מציגים ויותר משש מאות אלף מבקרים, היה היריד להצלחה עצומה, ובקונגרס הירידים הבינלאומים שהתקיים שנה אחר כך (1935) בפאריס, דורג היריד התל אביבי במקום הרביעי (!) בין ירידי העולם.
11/09/2010

###


תשליך
שנות השלושים. תפילת התשליך בראש השנה על שפת הים של תל אביב. בניגוד למה שמקובל לחשוב, מקור מנהג זה אינו בתנ"ך או בתלמוד. מסתבר שטקס התשליך חדש יחסית ומתקיים רק החל מהמאה ה-14 או ה-15.
08/09/2010

###

שתי דמויות משקיפות אל הים
פסל בגן העצמאות
07/08/2010

###


מונטה קרלו של פלסטין. 1922

03/08/2010

###

תן ידך לנקיון עירך. פוסטר מתוך אוסף הדי אור.

24/072010

###

הקיוסק בפינת שדרות רוטשילד ורחוב מזא"ה
שנות החמישים. עתונות התקופה תלויה על העץ. צילום של מקסים סלומון.

17/072010

###


תחנת הכוח רידינג 2010.  צילום: מלכה שפיגל ניומן.
13/072010

###


הלבנון. עתון עברי ראשון בארץ ישראל
עתון הלבנון, היה כתב העת העברי הראשון שיצא לאור בארץ ישראל של המאה התשע עשרה.  תל אביב, העיר העברית אשר מצאה לנכון להקדיש את אחד מרחובותיה
הראשונים לעתון עברי (השחר, של פרץ סמולנסקין) אשר יצא בוינה. החליטה מאוחר יותר גם להקדיש רחוב לעתון הלבנון, בשכונה הספרדית הקטנה שבת אחים. אחרי מותו של הרב מאיר בר אילן (1949) נקרא הרחוב על שמו. והשם הלבנון נדד לשכונה החדשה רמת הטייסים שנבנתה במזרח הרחוק של העיר. אלא שגם שם לא האריך ימים. שם הרחוב הוחלף לטובת הגניקולוג פרופסור אשרמן  ועתון הלבנון נותר שוב ללא רחוב שהוא כה ראוי לו בעיר המתהדרת בתואר "העברית הראשונה".

בנוסף, בקצה שכונת בוגרי הגימנסיה (קבוצת ריקליס) על מגרש ברחוב חיסין 12 בבעלות הקרן הקיימת נבנה בית הלבנון ובו אוסף העתונות העברית מיסודו של זלמן פבזנר. אבן הפינה לבית (אשר שימש גם כבית מגוריו של פבזנר) הונחה ב15 במאי 1938 במלאות 75 שנים להופעת  הלבנון - העתון העברי שהחל לצאת לאור בירושלים 1863. את הבית תיכננה האדריכלית  ג'ניה אוורבוך תושבת השכונה. בשנת 1964 נרכש אוסף העתונות העברית על ידי עיריית תל אביב (ומאוחר יותר נהרס הבית).
08/072010

###


סר פטריק גדס
ארועי לילה לבן 
לציון הכרזת אונסק"ו  מ-2003 כאתר מורשת תרבות עולמית, 
הם הזדמנות להזכיר את פועלו של מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס אשר במסגרת תכנית המתאר הראשונה (והיחידה) של תל אביב, קבע בעצם את אופיו של האזור המשתרע מערבית לציר אבן גבירול עד לחוף הים. אזור בו נמצא הריכוז הגדול בעולם של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי. אך לגדס אין כאן משפחה צעקנית, עורף מפלגתי או שדולה ציבורית. וכך, במקום להנציח את פועלו של האיש ברחוב מכובד בצפון הישן של העיר, או בכיכר שתהיה נקודת ציון בכל סיור אדריכלי-תכנוני בסביבה. הוא "זכה" לאבן זכרון מתחת לגשר הולץ - המקום הכי לא רלוונטי לחזון של גדס. 
01/072010


###

החומה
חומת הכורכר הדרומית לחוות רוהאם (פרדס גינטר)  נפרצת לטובת  המשך רחוב ריב"ל (רחוב מזא"ה כיום). ברקע, מעונות עובדים א'.  
התמונה משנת 1933 כנראה. 
חלק מהחומה ניתן עדיין לראות בין הבתים 61 ו-63 ברחוב 
מזא"ה
.

27/06/2010

###

ימי כסית. צחי אוסטרובסקי
תערוכת הצילום ימי כסית, העיר ואנשיה בשנות השישים והשבעים כפי
שתועדו בעדשת מצלמתו של צחי אוסטרובסקי, מוצגת במהלך חודש מאי
במתחם תחנת הרכבת התורכית ובהחלט שווה ביקור.

02/05/2010

###



המלבוש

פתי! בגדיך קרועים? ובכיסך מזומנים
חוש אל המלבוש!
נחלת בנימין 17.
מודעה בעתון דבר. דצמבר 1925.
12/04/2010

###



1959

העיר חוגגת יובל והילדה שבתמונה התחפשה לתל אביב בת חמישים
29/03/2010



###






הגל הירוק

בשנות השישים הוצבו בכמה
מרחובותיה הראשיים של תל אביב רמזורי הגל הירוק, במטרה להקל על זרימת התנועה באותם הרחובות. נהיגה במהירות המוצגת ברמזור (30, 40 או 50 קמ"ש) הביאה לשמירת רצף הנסיעה והמנעות מעצירה ברמזור אדום. בתמונה, רמזור הגל הירוק ברחוב אלנבי (ליד כיכר מגן דוד), 1964.
16/03/2010

###


קרנבל החיות
ארוע פורים של עיריית
תל אביב יפו אשר יאזכר את גן החיות העירוני שפעל בשטח גן הדסה (פרדס פורטליס) בשנים 1939-1980 יתקיים ביום ראשון ה-28 בפברואר. במשך עשרות שנים דובר על העתקת הגן לאתר חדש. בשנות השישים היתה אפילו תוכנית קונקרטית באזור
שבע תחנות בפארק הירקון, אך דבר לא נעשה. ובסופו של דבר התפייד אחד הסמלים של העיר אל תוך הספארי הרמת גני ותל אביב נשארה בלי גן חיות. כמה חבל.
26/02/2010

###


21/02/2010

###


נפתרה תעלומת מצבת החייל הבריטי

בספטמבר 2007 הגעתי אל חצר אחורית של בית במדרחוב נחלת בנימין
(תודה מיוחדת לרותם וצביקה) שם היתה מונחת לה מצבת אבן של חייל בריטי פלוני מצבא הוד מלכותו שהלך לעולמו בפלסטינה של 1930  והוא בן 21. היה ברור מלכתחילה כי חצר בית ילובסקי לא שימשה מעולם מקום קבורה, כך מאז ביקורי שם ניסיתי להבין איך הגיעה המצבה למקומה. לאחרונה, בעזרתו של מר שמואל ליפשיץ, נפתרה התעלומה.  אברהם ליפשיץ, אביו של שמואל, היה פסל במקצועו. זה לא היה עיסוק מבוקש בתל אביב של אותם השנים.  לפרנסתו, הוא היה מייצר קולונדות ועמודונים למרפסות שנבנו בסגנון האקלקטי שהיה נפוץ (לפני שהעיר "נכבשה" על ידי הסגנון המודרניסטי  הבינלאומי). מקור נוסף לפרנסה היה בניית מצבות עבור הצבא הבריטי. בחצר האחורית של הבית במדרחוב נחלת בנימין 4 פעל בית המלאכה של אברהם ליפשיץ ומכאן הובלו  המצבות המוכנות אל בית הקברות הצבאי הבריטי וכנראה גם לאתרי קבורה אחרים. אבן מצבה זאת היא עדות לפעילותו בכתובת זאת. בנוסף הכין ליפשיץ עבור הבריטים את סמלי פלסטינה שהיו בכל בתי המשפט של המנדט הבריטי. מאוחר יותר החל למכור פסלונים למזכרת של סופרים משוררים ומלחינים, מחנות קטנה שהיתה בצמוד לבית מספר 6 בנחלת בנימין.  נראה כי מצבה זו הוזמנה על ידי הבריטים, אשר מסיבה כלשהי (אולי פגם בייצור) החליטו שלא לעשות בה שימוש, וכך היא ניצבת עזובה במשך שמונים שנה במקום בו נוצרה. תודה גדולה לפרופ' רם גופנא שקשר בין תולדות אברהם ליפשיץ למיקום המצבה.

לפי עדות מר שמואל ליפשיץ, אביו אברהם הוא האמן שיצר את פסל האריה הניצב בשכונת בתי שפירא (סמטה אלמונית 7). למרות שבמהלך השנים שוייכה היצירה לשני פסלים אחרים.

17/02/2010

###

גלויה של פעם

המושבה האמריקאית גרמנית בצילום עדכני (פברואר 2010) של משה קופינס שגם עיבד בכשרון רב. התוצאה היא מעין הומאז' לגלויות ארץ ישראל מתחילת המאה הקודמת אשר צולמו בשחור לבן ונצבעו מאוחר יותר.
13/02/2010



###


עגלת הקרח
בתל אביב של
פעם, מקררים היו רק שמועה אותה הפיצו אלה שהיו להם דודים באמריקה. העגלות לחלוקת קרח היו חלק בלתי נפרד מרחובות העיר. מוכר הקרח היה שורט פס בבלוק לסימון ואז דוקר אותו מלמעלה עד שהיה נבקע. את רבע הבלוק (או השליש) היו מביאים לבית באמצעות מלקחיים גדולות עשויות ברזל. בית חרושת שייצר את הבלוקים הלבנים נחשב עסק מצויין. אלה התרכזו בעיקר בנחלת יצחק, שכונת מונטיפיורי ומרכז מסחרי. בתמונה נראית עגלה בתל אביב המוכרת את תוצרת מפעל קרח בדלת מנחלת יצחק. צילום: רודי ויסנשטין, 1936. עוד >
20/01/2010

###

אבן זכרון לשכונת שובע
עם סיום בנייתו של מחלף לה גוארדיה, הציבה העיריה אבן זכרון לשכונה על אי התנועה למרגלות בית שמעון לוי (בית האניה) בין רחוב החרש לרחוב לבנדה, ממערב למיקומה המדוייק של שכונת שובע. לפי הטקסט המופיע על האבן, התקיימה השכונה בשנים 1930-1970 ותושביה היו בעיקר עולים מסלוניקי, יוון. זאת יוזמה ברוכה מצד העיריה שעד היום לא טרחה להתייחס כלל למקומות כמו אלה בהסטוריה הרשמית שלה. חבל רק שלמרות הזמן הקצר מאז חניכת האתר, נפלו חלק מהאותיות והטקסט אינו קריא.
עוד >
10/01/2010

###


שנת חמישים, סוף דצמבר
הרבה נכתב על השלג שנערם בעיר בחורף 1950. עתון ידיעות אחרונות יצא בכותרת "סיביר בתל אביב". חלון לים התיכון, שירם המרגש של יעקב גלעד ויהודה פוליקר, מתאר דווקא את יפו באותם הימים. כלת פלסטין שהפכה תוך חודשים לעיר עולים צפופה. בתמונה (באדיבות רחל אורן) נראה השלג במחנה מטר"ש (מטה ראשי חיל אוויר) ביפו של 1950. הכותרת היא ציטוט מהשיר. השלג ירד כמובן בפברואר ולא בדצמבר.
29/12/2009


###


מוגרבי אנדרגראונד
כיכר ב' בנובמבר.
צומת הרחובות אלנבי פינסקר ובן יהודה

ב-1967 תכננה העירייה לבנות מעבר תת קרקעי בכיכר מוגרבי בדומה למעברים שנבנו בכיכר מגן דוד ובכיכר המושבות. תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל, למורת רוחם של הקבצנים וההומלסים.
24/12/2009



###

אחורי הגימנסיה

בית גימנסיה הרצליה הפך מיד עם סיום בנייתו (1910) לסמל העיר העברית הראשונה עוד לפני שהיא ידעה שהיא כזאת ולסמל של תקופה. הריסתו (1959) הפכה אותו לסמל של תקופה אחרת בחיי העיר. חזיתו ידועה לכל (ואומצה גם כסמל המועצה לשימור אתרים), אך חלקו האחורי (בתמונה משנות השלושים או הארבעים, מתוך אוסף מאטסון) לא מוכר כלל, למרות ששימש אין ספור ארועים ביובל השנים הראשון של תל אביב.
14/12/2009

לעמוד המוקדש לנושא
אחורי הגימנסיה נוספו שלוש גלויות המתעדות את ביקור הלורד בלפור בחצר גימנסיה הרצליה. הגלויות מתוך אוסף משפחת האוזר.
20/12/2009


###

מי מכיר מי יודע?
אחד מקוראי האתר העביר אלי את התמונה המעניינת שצירפתי כאן. אך לצערי אינני מצליח לזהות את המקום. כל שידוע הוא שהתמונה-גלויה נשלחה בשנת 1935. האם יש למישהו מידע (או אפילו ניחוש) מהי השכונה המתועדת בצילום? (אנא לחצו על התמונה להגדלה). תודה.
16/11/2009

###


מוני פנאן ז"ל. בנימין גולדברג הי"ד
המשטרה פשטה שלשום על משרדי מכבי תל אביב בכדורסל ברחוב הירקון בנסיון להבין מה באמת התרחש בתוככי בנק ההשקעות של מוני פנאן ז"ל. איננו יודעים עדיין אם זה קייס של השקעה לגיטימית, עבירה פלילית או תנובה כלכלית שהכזיבה. אך קשה להדחיק את ההרגשה שעוד סמל ישראלי (וכמובן, תל אביבי) נשחק עד דק. עוד קודם לכן, צנח הרייטינג של משחקי הקבוצה בטלוויזיה ורוב הציבור כבר לא שולט בשמות השחקנים הזרים המוחתמים (או משוחררים), אבל שולט לגמרי בפרטי מאבקי השליטה בין חברי ההנהלה. כאלה הנתפסים כמאבקים על כוח או כסף. כאלה שאין להם ולערכי הספורט שום דבר משותף.

ראשיתו של הבית ברחוב הירקון 293 כרוכה בערך ישראלי אחר - ההנצחה. במאורעות 1929 נרצח בנימין גולדברג (בתמונה) על ידי ערבים. רצח זה זכה לתהודה רבה בישוב הארץ-ישראלי מאחר ובנימין היה בנו של יצחק לייב גולדברג, איש עסקים אמיד, מייסד עיתון הארץ, בעל פרדסים וקרקעות אשר זכה לכינוי "הנדיב הלא ידוע". את שנות חייו האחרונות (נפטר ב-1935 ורחוב קטן במרכז העיר נקרא על שמו) הקדיש האב להנצחת הבן בהיקף שלא נראה כאן קודם: שכונה חדשה ברמת-גן (תל בנימין), ספר הנצחה מהודר ובית ספר שנבנה על שם הבן המת. ביולי 1932 הניח דיזנגוף את אבן הפינה לבית בנימין - מרכז לפעילות תרבות ונוער בצפון העיר, שבנתה העירייה במימון משפחת גולדברג.

בית בנימין נבנה בסביבה "פועלית" (היה מוקף בשכונות הפועלים ג' וד' ואחר כך גם במעונות עובדים ח'). אך נמסר לפעילות תנועת הנוער מכבי הצעיר "האזרחית", שפעילות חניכיה היתה לצנינים בעיני השכנים הסוציאליסטים. השכנות הכפוייה יצרה חיכוכים בלתי פוסקים אשר באו לידי ביטוי גם בעתונות התקופה. ב-1939 נפתחה במקום ספרייה עירונית, ספריית בית בנימין, אשר נסגרה כעבור עשר שנים. הבית המשיך לשמש את חניכי מכבי הצעיר עד לאמצע שנות השבעים ואז עבר לידיה של מחלקת הכדורגל ושימש בעיקר בית לקבוצות הילדים והנוער. רבים משחקני הקבוצה הבוגרת בשנות השמונים החלו את דרכם במגרש הקט-רגל שהיה צמוד לבית בנימין מצד צפון.

ב-1979, אחרי שמכבי זכתה באליפות המדינה בכדורגל, נפטר חיים "לייבו" ליבוביץ' - מנהלה המסור של הקבוצה במשך שנים רבות. עבור אוהדי הקבוצה הותיקים מסמל ליבוביץ' עד היום את השורשיות והמורשת המכבית. והבית נקרא מאז בית לייבו במקום השם שנשכח. בתחילת העשור עברו לבית משרדי מחלקת הכדורסל ממשכנם הקודם ברחוב בן יהודה. כך, הבית שנבנה למטרת הנצחה, מזוהה היום כסמל של הקבוצה הצהובה.
27/10/2009

###


כשנפתחו חגיגות היובל לתל אביב באוגוסט 1959 נהרס בית הגימנסיה הרצליה. כשיצא הבול לכבוד חגיגות היובל (בו מופיעה הגימנסיה לצד בית הכנסת הגדול, היכל התרבות ובית הועד הפועל של ההסתדרות), הבניין כבר לא היה קיים. חמישים שנה אחרי, ואף אחד לא זוכר את תערוכת היובל ואת החגיגות. מה שנשאר בזכרון הקולקטיבי של העיר מ-1959 זה הרס גימנסיה הרצליה - הסמל הכל כך תל אביבי.

השנה נשלמת הבניה של פיל לבן (תיאטרון הבימה) בחנות חרסינה (שדרת תרס"ט). מבנה עצום מימדים ללא כל פרופורציה לסביבה, הנראה יותר מכל כמו מבצר עם חרכי ירי המשקיפים על מרכז העיר. עשר שנים קדימה, אני מנבא שמה שיזכרו מ-2009, שנת המאה לתל אביב, יהיה המבצר. אף אחד לא יזכור את פסטיבלי המאה של רון חולדאי כשם שאף אחד לא זוכר את תערוכת היובל של חיים לבנון.
08/10/2009











###