בית העולים/ בית הספר ביאליק רוגוזין
מאת דני רכט


בתום פרעות תרפ"א ורצח 14 העולים בבית החלוץ ברחוב יפת ביפו, נאלצו המוסדות הציונים למצוא פתרון אחר לבית עולים. הפעם באזור שאינו ערבי צפוף. לצורך זה ניהלו משא ומתן שהבשיל עם חאפז שייח עלי אשר בבעלותו היה פרדס בשטח של שישה דונם לצד דרך העפר שכונתה אז "המשך רחוב אלנבי" והובילה אל גרעין הכפר המצרי אבו כביר. במגרש זה כבר עמד בית קשתות ערבי אשר לאחר שיפוץ קל הפך לפתרון דיור לכשבעים עולים. עם הגעתם ארצה דרך נמל יפו התגוררו כאן חלוצי הימים ההם עד שהסתדרו במגורים ובמקום עבודה.  עם התפשטות העיר דרומה, נבחרו לרחובות המקיפים את המתחם השמות מולדת, העליה ומסילת העולים. שמות הקשורים לתפקוד המתחם כבית עולים אותו ניהל יעקב גילר.

ברחוב העליה, ממש מול בית העולים, נבנה בית למחלבת תנובה ולשם גם עברו משרדי תנובה בשנת 1933. פרופ' רם גופנא מעיד כי צריף במתחם בית העולים שימש כקן לפעילויות תנועת הנוער המחנות העולים. בארץ פעלו אז רק שני בתי עולים והצפיפות בהם תמיד היתה רבה (בית עולים נוסף פעל בחיפה). עדיפות ניתנה לפליטים יהודים שהגיעו לארץ ובאלה תמיד לא היה מחסור. 

כחלק מפרוגרמת שכונת פועלים הצפון, הוקצה במרכז השכונה מגרש שנרכש על ידי קרן היסוד ועליו נבנה בסוף שנות השלושים בית העולים החדש אשר היה אמור לפתור לפחות חלקית את מצוקת הדיור בבית העולים שברחוב העליה. אלה שבית העולים החדש הופקע בשנת 1940 על מנת לשמש בית חולים, ובבית העולים הקיים (אליו נוסף בינתיים מבנה נוסף) הצטופפו כשלוש מאות עולים במקום שבעים עולים. הבניין הסמוך שימש את משרדי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית.

בשנות החמישים עברו פקידי הסוכנות לבניין הסוכנות היהודית שנבנה ברחוב קפלן, בעוד שמחלקת הקליטה של הסוכנות התמקמה בבית ברחוב אבן גבירול. הבית עמד שומם ונטוש במשך שנים עד שהמקום יועד לבניית בית ספר אזורי בו יפעל תיכון עירוני ו' (אשר נדד עד אז בעיר) שיקרא על שם הנדבן רוגוזין, וישמש את ילדי שכונות פלורנטיןשפירא  ואת שיכוני קרית שלום. להקמת בית הספר הכריזו הנהלת הסוכנות וקרן החינוך לישראל מיסודה של המגבית היהודית המאוחדת על תחרות אדריכלית, בשיתוף אגודת האינג'נרים והארכיטקטים. בשנת 1967 הוכרז הזוכה: מאיר ניר-כהן בן ה-28 שפרץ ככוכב שביט וזכה באותה התקופה גם בתחרות על תכנון בית הכנסת והמרכז הקהילתי  איחוד שיבת ציון (ברחוב בן יהודה 86 פינת רחוב סמולנסקין). 

בבית ספר אזורי ע"ש רוגוזין נבנו שני אגפים לצד חצר גדולה.  הרכב האוכלוסיה המשתנה בשכונות דרום העיר הביא לבית הספר ילדים של מהגרי עבודה דרום אמריקאים, משתפי פעולה פלסטינאים, פליטים אפריקאים. עם הריסת בית הספר היסודי ביאליק (שהיה סמוך למיקום שכונת הקווקזים לשעבר) בשנת 2005 הפך מבנה בית הספר האזורי לקמפוס ביאליק-רוגוזין הכולל גן ילדים, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון. בית הספר התפרסם בעקבות הסרט זרים לא עוד אשר זכה באוסקר לשנת 2010 בקטגוריית הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר.


תודה לאדריכל שמואל גילר.



רחוב עליה (אז דרך עפר) ובית העולים. צילום משנות העשרים. מתוך חוברת צילומים בהוצאת קרן היסוד.

מתחם בית העולים ע"ג קטע ממפה, 1938.


מרוץ הלפיד של תנועת מכבי מקברי המכבים במודיעין, מגיע אל רחוב העליה. במבט לכיוון דרום נראית בהמשך חומת בית העולים. הבית הקרוב משמאל הוא העליה 43 פינת עמק יזרעאל (רחוב הרב פרנקל כיום). צילום: פאול גולדמן, 1945. תודה לשי פרקש על הזיהוי ולשמוליק תגר על הצילום.





לשכת העליה בבית העולים, 1923.

לשכת העליה במתחם בית העולים.

מבט מחלון בית העולים של הסוכנות לכיוון צפון נראים בתיה הראשונים של שכונת מרכז מסחרי

מבט דרומה. גרעין הכפר אבו כביר והכנסיה הרוסית.

סלילת רחוב העליה בקטע הסמוך אל בית העולים.

חדר האוכל ואולם הקריאה. 

בית העולים. אולם השינה המרכזי.הצילומים משנת 1933.

צריפים בחצר בית העולים.