משק הפועלות בדרום העיר
מאת דני רכט


ימי העליה השלישית מאופיינים בין השאר בפעילות חלוצית של קבוצות קומונליות, כמו פלוגות גדוד העבודה ועוד. במציאות זאת יזמה מועצת הפועלות את הקמתן של חוות לימוד בצידי הערים. מתפקידן של חוות אלה, שנקראו: משקי פועלות, היה להכשיר עולות חלוצות בעבודות חקלאות, כביסה, בישול ואף בבניין ולחשלן חברתית ורעיונית. כמו כן ראו מנהיגות הפועלות בחוות מכשיר ליצירת עתודה נשית להשגת שוויון בעבודה בין גברים ונשים. משקים אלה היוו המשך רעיוני לחוות העלמות שהתקיימה ליד חצר כנרת בשנים 1911-1916. משק הפועלות הראשון בעידן החדש הוקם ב-1921 בנחלת יהודה (ליד ראשל"צ). אחריו נוסדו גם משקי פועלות בירושלים ובפתח תקווה. ובשנת 1924 הוקם משק פועלות ראשון בתל אביב, סמוך לבית העולים ולקו הגבול העירוני עם יפו. משק זה פעל כשנה. החברות עסקו בגידולי גן ירק ובניהול מטבח הפועלים שפעל בבית גרינשבאום ברחוב נחלת בנימין.

את הקמת המשק בדרום העיר יזמה חנה מייזל שהיתה מהוגות רעיון קומונות משקי הפועלות וניהלה קודם לכן את חוות העלמות בכנרת. מייזל ניהלה גם את משק הפועלות בשכונת בורוכוב (כיום בגבעתיים). ויזמה את הקמת בית הספר החקלאי בנהלל. המשק בדרום העיר פעל כשנה וסבל בעיקר מהעדר קרקע מתאימה לחקלאות. בעקבותיו נוסדו משק הפועלות ברחוב הכרמל (אח"כ בית החלוצות) ומשק הפועלות בצפון העיר (בשטחו נבנה אח"כ בית חנה).

המשק בדרום העיר התקיים סמוך לרחוב העליה ולצד רחוב מסילת העולים. בעידן בו נתפסים עצי האקליפטוס כהפרעה לתכניות פיתוח עירוניות ולא כסמל להיאחזות בקרקע, נכרת בחודש ינואר 2012 עץ האקליפטוס שברחוב מסילת העולים , אשר ניטע בתחילת המאה העשרים ולצידו פעל משק הפועלות בדרום העיר. חברת הבניה סופר בן צור פעלה לאיחוד החלקות וליצירת מגרש גדול לפרוייקט מגורים חדש.





מסילת העולים 3א. עם עץ האקליפטוס הכרות. שריד למשק הפועלות הראשון בתל אביב.

מסילת העולים 5. חניון ביה"ס הסמוך לשעבר. מבט מרחוב מולדת.
צילומים: GSV 2011.