בית ישעיהו ירחע (מלון אלנבי) 
מאת דני רכט


בשני העשורים הראשונים של העיר תל אביב, פעלו בה כמה מיוצאי ארצות מזרח אירופה שהיגרו לארצות הברית, נחלו הצלחה בעסקיהם, והגיעו בהמשך לעיר העברית הראשונה כשבאמתחתם סכומי כסף רצינים: הקבלן האמריקאי שמואל וילסון, התעשיין סם בלום, הנדל"ניסט גצל שפירא, הסוחר מוריס בלוך, יעקב שלוסברג (יזם ובעל בית קולנוע רימון, לימים קולנוע אלנביואחרים. ההון שהגיע איתם היה אחד ממנועי הצמיחה החשובים בכלכלת העיר הצעירה ששיוועה להשקעות. נדמה שברשימת העולים מארצות הברית של אמריקה נשכח שמו של ישעיהו ירחע.

ישעיהו ירחע (Yarcha) נולד בשנת 1872 באוקראינה שהיתה אז חלק מרוסיה הצארית. כשהוא בן עשרים, הגיע ירחע לניו-יורק בהזמנת בן-הדוד של אימו שעבד שם כקבלן. בשנת 1900 בערך הגיעו ההורים עם יתר האחים לארה"ב (הם היו שישה אחים ושתי אחיות במקור) והמשפחה התאחדה.

ירחע עבד בניו-יורק כמהנדס בשירות העיריה שם, והגיע לארץ עם סכום דמיוני של מאה אלף דולרים, שמסרו אחיו העשירים למטרות השקעה. אחד מהאחים, הרופא הנדבן יוליוס ירחע, היה מחשובי התורמים בישוב בתחום הרפואה ובשנת 1955 העניקה לו הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית תואר דוקטור לשם כבוד. ישעיהו ירחע היה אחד מארבעת המייסדים של רעננה. השכלתו כמהנדס והידע הטכני הרחב עמדו לצידו כשתכנן את המושבה הצעירה ושרטט את המפה שלה המחלקת את שטח רעננה לנחלות של 50 דונם משני צידי רחוב אחוזה. הרחוב עצמו קרוי ע"ש חברת אחוזה א' ניו יורק שבאמצעות נציגיה, יהודה לייב קזן (קסין) וישעיהו ירחע (ירחו) רכשה בשנת 1920 את הקרקע עליה הוקמה המושבה רעננה.

פרק בתולדותיו של ירחע ראוי שיהיה מוקדש לתל-אביב. בשנים 1923-1924 רכש היזם שהגיע מאמריקה מספר מגרשים. אחד מהם, חלקת קרקע גדולה (6127 מ"ר) בשכונת תל נורדוינקנה תמורת סכום של מאתיים לירות מנדטוריות. המגרש הוחכר בהמשך לד"ר סורקיס למטרת הקמת ראינוע. התנאי שהציב ירחע לעסקה היה שהראינוע החדש יקרא על שם בתו הבכורה רינה. וכך בא לעולם מוסד תרבות שפעל בעיר במשך 31 שנה (1929-1960). לימים היתה רינה ירחע מורה לאנגלית בגימנסיה הרצליה. על מגרש אחר של ירחע נבנה בשנת 1934 הבניין החדש של בית הספר תל נורדאו.

עוד קודם לסיפור הקמת גן רינהרכש ירחע בשותפות עם אליעזר כץ-שטרשונסקי מגרש מאדמת חברה חדשהתעודה מטעם ועד תל-אביב מחודש פברואר 1922, מעידה על רכישת המגרש שכתובתו אז היתה רחוב אלנבי 92 א' (לימים, סמטת בית השואבה 4) בסמוך למפעל המים העירוני. את הבית שנבנה בשנת 1926, תכנן המהנדס יעקב אורנשטיין שהקים עבור ירחע גם את  גן רינה.

באותן השנים התמלאה הסביבה בפנסיונים ובתי מלון קטנים (מלון נורדאומלון בלפוריהמלון אשל ועוד) וחלק מבית ירחע הושכר בהמשך למלון אלנבי. מלון זה פעל עוד קודם במלון בן-נחום (פנסיון גינוסר) בפינת שדרות רוטשילד ורחוב אלנבי.

במדריך Palestine Directory& Handbook משנת 1932 מופיע משלח ידו של ירחע כ"בעל-בית", עיסוק נפוץ אז, בתל-אביב טרום עידן הבתים המשותפים. באותה השנה שימש חלק מהבית את המשרד הראשי של המכביה הראשונה. מחדריהם של יקותיאלי המזכיר וכספי הגזבר, יצאו ההוראות, הפקודות והתשלומים לאגודות מכבי בארץ ובגולה, לאיצטדיון, לפעילים, למתנדבים ולעתונאים. מעל בית ירחע התנופף דגל המכביה, ותושבי העיר באו לצפות בו וליבם מלא גאווה על מפעל הספורט האדיר.

לאחר התקפת המטוסים האיטלקית על תל אביב בחודש ספטמבר 1940, עזבו בני המשפחה את הארץ באוניה בחזרה לארה"ב. ישעיהו ירחע נשאר בארץ, ובתאריך 4 במרץ 1941 נפטר מהתקף לב. הוא קבור בבית הקברות נחלת יצחק.


ישעיהו ירחע (ירחו) בתמונה מתוך הספר דרך החקלאים,
סיפורם של חקלאי רעננה
(בהוצאת ועד חקלאי רעננה, 1998).







הכתובת מלון אלנבי על אגף בביתו של ישעיהו ירחע. צילום משנת 1936.

בית ירחע המשופץ. סמטת בית השואבה 4. צילום: GSV 2011.

ישעיהו ירחע (בתמונה משמאל) וילדיו: רינה (נולדה 1905), שרה (נולדה 1906) וסול (1908). תמונות באדיבות המשפחה.

שער הכבוד שהוקם לכבוד באי המכביה הראשונה ברחוב אלנבי וכרזת הארוע, בה נראה דגל המכביה שהונף מעל בית ירחע.

קפה מסעדה ברחוב אלנבי 92 א', ביתו של ירחע. מודעה באדיבות Made in Eretz Israel.