בית וילסון  
מאת שולה וידריך


במודעת הפרסום של הקבלן שמואל וילסון נרשם שהוא "קבלן ובנאי מדופלמי אמריקני. מקבל לבנות כל מני בנינים הן בקבלנות והן בתור משגיח במחירים נוחים באופן אירופאי-מודרני עובד בארץ ישראל משנת תר"ע".

שמואל נתן וילסון (וישניצקי) נולד בגרודנה פולין בשנת 1869 לאביו יעקב מאיר וישניצקי חוכר אחוזה במקצועו. שמואל החל ללמוד בנאות בשנת 1886 בביאליסטוק. הלימודים כללו שלוש שנים לימודים עיוניים ושנתיים התמחות. בגמר הלימודים קיבל תעודת בנאי אומן. הוא החל לעסוק בקבלנות בהצלחה רבה וב1900 בעקבות משבר כלכלי נסע לאמריקה להארדפורד שבמדינת קונטיקט ארצות הברית. הוא החל לעבוד כקבלן. לצורך קבלת האזרחות בחר בשם וילסון כשם הוויסקי האמריקאי הפופולרי. הוא נישא, החל בפעילות ציונית וייסד את אגודת בני ציון שדאגה לייסד גן ילדים עברי לחנוך הדור הצעיר.

כשהחליט לעלות לארץ ישראל שלח מכתב למנחם שיינקין שעמד בראש לשכת המודיעין בתל אביב בבקשה לברר מה מצב הבנייה בארץ ישראל. השנה הייתה 1909 ושיינקין המליץ לוילסון שלא לעלות לארץ מאחר ורוב הבנייה מבוצעת על ידי קבלנים ערביים והזהיר אותו תוך פירוט המחירים הגבוהים של חומרי בנייה וחיסרון בעבודה. למרות התשובה הלא מעודדת של שיינקין עלה וילסון עם משפחתו לתל אביב בשנת 1909 והחל לבנות ללא הפסקה בתל אביב הצעירה. הוא הנהיג שיטות בנייה חדשות, ועסק בתכנון חזיתות בתים על סמך קטלוגיים אופנתים מחו"ל.

עוד בשנותיו הראשונות בעיר כקבלן בונה בתים נקלע וילסון לסכסוך שהדיו הסעירו את תושבי השכונה הצעירה. בספטמבר 1912 התפרסם בעיתון הצבי כי וילסון "קרא למשפט את הסופר רבי בנימין (יהושע רדלר-פלדמן) על שזה כתב בהפועל הצעיר כי הוא, ה' וילסון, מחרים את הפועלים העברים". במשפט חזר בו ר' בנימין מהטענות שהעלה במאמרו כאילו וילסון מחרים פועלים עברים והסביר כי התכוון לפועלים לא יהודים שעסקו בבניית "כתלים מאבני דעביש" (הכוונה לאבן כורכר ש.ו.). את הוצאות המשפט בערך של 5 פרנקים שילשל רבי בנימין לקופת בית המשפט שהרשה לוילסון לפרסם את פסק הדין בעתוני התקופה. הסופר רבי בנימין ראה את תפקידו גם כמטיף בשער המצביע על חוליי החברה ובהם נושא העבודה העברית בעיר העברית הראשונה: "אנו מדברים ונלחמים בעד עבודה עברית מתוך השקפה רציונלית, כי באפס עבודה בת-יהודה נפלה ובמלאכת-עבודה היא תקום".  

כבעל נתינות אמריקאית היה וילסון חבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה בוועד סיוע אמריקאי להקלת המצוקה ואף נסע למצרים לגייס כסף לסיוע. בתקופת הגירוש התורכי ב-1917 נאלץ לצאת לגלות עם משפחתו כשאר תושבי תל אביב והם השתכנו זמנית במושבה כפר סבא.

לאחר המלחמה שימש בתפקידי ציבור רבים כגון: ראש ועדת הבניין בתל אביב, חבר הוועד הפועל של עיריית תל אביב, ממייסדי מכבי אש, חבר מועצה, חברת ועדת בנין בית הכנסת הגדול, יו"ר הסתדרות מרכז בעלי מלאכה, ציר בקונגרס הציוני ה-13, מייסד מועדון ספורט הגבור, אפוטרופוס לאלמנות ויתומים ועוד.

את ביתו הפרטי בנה סם וילסון עוד לפני פרוץ המלחמה העולמית הראשונה ברחוב מונטיפיורי 10, מאחורי בית גימנסיה הרצליה. הבית היה האחרון בשורת הבתים שהקיפו את הגימנסיה ממערב ומצפון ונהרס בתחילת שנות השישים. בבית זה פעלה משנות העשרים חנות כלי הנגינה חביבי. את ביתו הפרטי השני, בית וילסון (בית האופנה), בנה ברחוב התבור 30 פינת קלישר 9. זהו מבנה דמוי טירה מעוטר באריחי קרמיקה בצלאל,

בשנות העשרים שיתף וילסון פעולה כקבלן עם כמה מהאדריכלים הבולטים של התקופה, כמו יהודה מגידוביץ', ובבניית כמה מהבניינים הבולטים, כמו בית הכנסת הגדול ומלון גינוסר (מלון בן נחום), שניהם ברחוב אלנבי. למעשה, עד שנת 1932 בנה וילסון כמאתיים בתים בתל אביב. 

הבן, אברהם "אייבי" וילסון, היה כוכב קבוצת מכבי תל-אביב בכדורגל ונהנה מפופולריות רבה. האב, כך סיפר לי עצמון פוחצ'בסקי-יניב (נינו של וילסון), הותקף על היותו "קפיטליסט" ובהמשך הסתבך בעסקיו והוכרז כפושט רגל. כדי להחזיר את חובותיו החל וילסון לעסוק בבניית תנורי חימום (קמינים) בבסיס הצבא הבריטי בסרפנד (צריפין) וכדי להיות קרוב למקום עבודתו, כמו גם לבנו ולבתו בראשון לציון, עבר להתגורר לצידם. הוא נפטר בראשון לציון בשנת 1959. 


וילסון נוסע לאמריקה להביא מכשירי בניין. מודעה בעיתון החרות ירושלים 1.12.1913. 

שמואל וילסון, "קבלן ובנאי מדופלמי אמריקני". חלק מבתיו המרשימים  עדיין ניצבים כאנדרטאות לפועלו. בעיקר באזור הגרעין ההיסטורי של שכונת תל אביב. רשימה חלקית:

בית פולק ברחוב הרצל מס 1
בית סימון ברחוב הרצל 20
בית וילסון ברחוב מונטיפיורי 10
בית וילסון (אח"כ בית האופנה) ברחוב קלישר 9
בית אדין ברחוב קלישר 11
בית שמידט ברחוב קלישר 13
בית טרכטנגוט ברחוב לילינבלום 3
מלון אלקונין ברחוב לילינבלום 9
בית מרדכי וייסר ברחוב לילינבלום 15
בית ד"ר פוחובסקי ברחוב לילינבלום 27
בית וולפסון ברחוב לילנבלום 31
בית ד"ר יונס ברחוב השחר 7
בית שלום פכטר (אח"כ בנק PKO) ברחוב אלנבי 95
בית ישראליתן ברחוב אלנבי 111
בית שרמן ברחוב אלנבי 113
בית שכטר ברחוב יהודה הלוי 15
בית הורניק ברחוב יהודה הלוי 27
בית זלמן לבונטין ביהודה הלוי 37
בית גרזובסקי ברחוב גרוזנברג 8
בית דיסקין ברחוב גרוזנברג 14
בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי 110
מלון גינוסר (פנסיון בן נחום) ברחוב אלנבי 118
בית אברהם לב בשדרות רוטשילד 1
בית וילסון (אח"כ בית רובינסקי ובראון) ברחוב רמב"ם 18
בית ספקטור (אח"כ בית חולים הדסה) ברחוב נחלת בנימין 18
בית זוכוביצקי ברחוב נחלת בנימין 21.
בית רינשטין ברחוב נחלת בנימין 34
אהל שם ברחוב בלפור 30 


חביבי, מחסן לכלי נגינה בבית וילסון, של האדון ש. חביבי "מוסמך הקונסרבטוריום בוורשא", ורעיה חביבי ש"חזרה מברלין אחרי השתלמותה במוסיקה אקדמיה אצל פרופסור קרויצר למחלקת הפסנתר ומקבלת תלמידים בדירתה הפרטית רחוב מונטיפיורי 10".









בית שמואל וילסון ברחוב מונטיפיורי 10. צילום משנת 1914 (באדיבות מיקי וילסון). ברקע משמאל נראים בתי שכונת נחלת בנימין.

מאחורי בית משפחתו בנה הקבלן וילסון בית נוסף (הצילום באדיבות מיקי וילסון).

רחוב מונטיפיורי ובית וילסון בשנת 1919. מולו ניצב (עדיין) הבית ששימש את גימנסיה מונטיפיורי

משפחת וילסון בימי הגירוש מתל-אביב, 1917. הם השתכנו זמנית במושבה כפר סבא.

בית וילסון בטרם נהרס. צילום של פיני בן-שחר (1925-2017). בבית פעלה במשך עשרות שנים חנות המוסיקה חביבי. בקומה השניה נראה חלון גליוטינה מהסוג אותו ייבא וילסון לארץ.

שמואל וילסון (1869-1959) בחדר העבודה. בצד ימין נראה חלון גליוטינה. אחד מפריטי הבנייה המוכנים שוילסון ייבא מארה"ב (מתוך ארכיון משפחת וילסון)