בית אברהם לב 
מאת שולה וידריך והניה מליכסון


ממש בתחילתן של שדרות רוטשילד, עמד ניצב לשדרה ביתם של אברהם ישראל ופייגה לב. אברהם ישראל (1866–1921), אשר כונה אברהם לב בשל טוב ליבו. לב נולד ברוסיה. שם עסק במסחר בנפט, וכאשר עלה לארץ בשנת 1911, הגיע עם הון שבאמצעותו הצליח לרכוש את אחד המגרשים הגדולים בשטח המקורי של אחוזת בית - מגרש שלא נכלל בהגרלת המגרשים. לב בנה בית שבלט בעיצובו המרשים ובשפע קישוטי בנייה טרומיים, תוצרת בית חרושת האחים שלוש למוצרי בטון. אל מתחם הבית והגן שהקיף אותו הוביל שער כניסה מפואר עם גמלון מרשים. גמלונים בהשפעה קלסית הוצבו גם בסיומת הגג. לבית תוכננו פתחים קשתיים, קשתות מתונות בחלונות הבית ובדלתות המובילות למרפסות תלויות שנשענו על תומכות (קונסולות) אבן מעוצבות. במרפסת הכניסה הגדולה לבית עוצבו פתחים בצורת "חור מנעול". החלונות עוטרו בזכוכית צבעונית ובתבליטי אבן. את הבית תחמה גדר בלוסטרדות (עמודונים) שהופיעו גם במעקה הגג.

בית לב נבנה בשנת 1911 בסמיכות לבית תג'ר. בנה אותו הקבלן שמואל (סם) וילסון, שבעשור הראשון להקמתה של תל אביב עסק בתכנון מבנים על סמך קטלוגים אופנתיים של חזיתות בתים. בשנים אלו הוא תכנן ובנה בתים רבים. וילסון ומשפחתו התגוררו בבית וילסון היצוגי שעמד ברחוב מונטיפיורי ונהרס. ובהמשך בבית וילסון "השני" שעדיין ניצב בפינת רחובות התבור וקלישר. 

לב עסק בפעילות ציבורית ענפה. הוא היה חבר בוועד הקהילה ואף שימש שם גזבר. כן היה מראשי אגודת חברה חדשה שהקימה את שכונת חברה חדשה (כיום רחוב אלנבי). במהלך מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בארגון עזרה למפוני תל אביב, ובתום המלחמה הצטרף להסתדרות המזרחי ושימש ציר מטעמה באסיפת הנבחרים הראשונה של היישוב. את דמותו של לב תיאר נחום גוטמן באחד הסיפורים בספרו שביל קליפות התפוזים: "אדם חביב, טוב מזג, ונבון בהלכות החיים". עיקר העלילה בסיפור זה התרחש בביתו של אברהם לב.

רחוב קצר להולכי רגל בין שדרות בן ציון ורחוב חיסין, נקרא על שמו של אברהם לב. על המשעול כתב פרופ' אברהם בלבן בעתון הארץ: "בתל אביב הזעירה של שנות העשרה לב הכיר בלי ספק את חיסין ואת בן ציון. מכיוון שלא היה רופא כחיסין ולא סופר כבן-ציון, קיבל רק רחוב מעבר בין שניהם: אם ישתעמם יוכל לשבת לכוס תה עם בן-ציון ולשמוע את סיפוריו. אם יחוש בראשו, יחליף מלה עם חיסין".

בבית לב התגוררה גם הבת שרה, לאחר נישואיה עם התעשיין ישראל רוזוב, מאבות תעשיית הטקסטיל בארץ ישראל. גם גיסתה, אסתר (פירה) רוזוב, גרה בבית תקופה קצרה. אסתר (1893-1951) הייתה ארוסתו של יוסף טרומפלדור שעל שמו נקראה שכונת טרומפלדור. הנישואים לא מומשו לאחר שטרומפלדור נהרג בקרב תל חי. בהמשך נישאה אסתר (פירה) רוזוב למשה עוזיאלי, מפעילי הציונים הכללים ומיוזמי בניית בית גאולה בו התגוררו בני הזוג.

בשנת 1933 הקים בבית לב איש החינוך יחיאל היילפרין בית מדרש (סמינר) לגננות, בית ספר יסודי לכיתות א'–ב' ומעון דוגמאי לילדים, שם יכלו תלמידות בית המדרש להתנסות בעבודה מעשית עם הילדים. עם המורים בסמינר נמנו יצחק אפשטיין, מורה ללשון וממחיי השפה העברית, הבלשן והמורה אברהם אברונין, המשורר שאול טשרניחובסקי, הסופר והמסאי אליעזר שטינמן (בניו הם הסופרים נתן ודוד שחם) וכן עמנואל עמירן, שייסד וניהל בעצמו עוד בוורשה בית ספר עברי ראשון.

יחיאל היילפרין (1880–1942) ייסד כבר בשנת 1909 גן ילדים עברי בוורשה, אותו ניהלה רעייתו פנינה (1886–1980). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לאודסה, והסמינר המשיך לפעול גם שם. עם מורי הסמינר באודסה נמנו חיים נחמן ביאליק, יוסף קלויזנר, שאול טשרניחובסקי ויעקב פיכמן. בשנת 1919 עלו אשתו וילדיו לארץ ישראל באונייה רוסלאן, והיילפרין הצטרף אליהם בשנת 1920.

בשונה מהגן לדוגמא (גן השחר) השכן, ששירת ילדים בגיל גן חובה בלבד וליום לימודים קצר, נועד המעון הדוגמאי בבית אברהם לב לילדים בגיל טרום חובה (שלוש עד חמש וחצי), ולילדים בגן חובה (ארבע וחצי עד חמש וחצי). הן כיתות הגן והן בית הספר היסודי פעלו משעה שבע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לצד הגן הדוגמאי ייסד היילפרין משנת 1934 פנימייה לילדים בני 3 עד 8, וזו סיפקה, כמאמר המודעות, "חדרי שינה מרווחים ומסודרים בהרחבה, גן גדול מסביב לבית, מזון טוב ומבריא, רופא ילדים ביתי, טפול אימהי וחיים משפחתיים". כל אלה פעלו שנים מספר, אך נסגרו בשנת 1941 עקב מחלתו של היילפרין. כעבור שנה הוא נפטר. לפי העיתונות שימש בית אברהם לב בשנת 1937 את בית ספר יבנה (כשלוחה של בית הספר או כמעון זמני שלו). הבית נהרס בתחילת שנות הארבעים. על רוב שטחו של בית אברהם לב ובשטח שני בתים שהיו סמוכים לו (בית הררי ובית כהן-שצקי) עומד כיום מגדל רוטשילד 1 היוקרתי. 










בית אברהם לב בצילום של אברהם סוסקין. עלות הבנייה הסתכמה ב-46 אלף פרנקים צרפתים.

בית אברהם לב (מסומן) בתחילת שדרות רוטשילד. 

בית אברהם לב (בצד ימין) ותחנת אגד (בצד שמאל) בצילום של רודי ויסנשטין, 1938. 

מעון דוגמאי לילדים. מודעה מתאריך 17-09-1935. 

את דמותו של לב תיאר נחום גוטמן באחד הסיפורים בספרו שביל קליפות התפוזים: "אדם חביב, טוב מזג, ונבון בהלכות החיים".