גן גרוזנברג / חניון גרוזנברג
מאת דני רכט


גינה לי, גינה לי, גינה
 חביבה!  אצא לי בה לשוח, אשב לי בה לנוח. גינה לי, גינה לי, גינה חביבה! (מילים: לוין קיפניס. לחן: דוד מערבי). 

עוד בטרם נגוז חלום עיר הגנים, הקימו פרנסי תל אביב על גבול שכונת נחלת בנימין, את הגן הציבורי הראשון (בתמונה הראשונה) על מגרש בן שני דונם המשתרע בין הרחובות גרוזנברג ונחלת בנימין. בגן ניטעו עצי יקרנדה וגרוילאה ונבנתה במה למופעים 
ששימשה בעיקר את תזמורת מתנדבי מכבי האש.  בשנות העשרים החליטה ועדת השמות העירונית לקרוא למקום: גינת ראשונים, לכבודם של מייסדי אחוזת בית ונחלת בנימין. 

ארבעים שנה אחרי הפך האזור למסחרי. לחצי התנועה גברו וראשי העיר החליטו להקריב את הגן לטובת עגל הזהב המוטורי על ארבעת גלגליו. לא עזרה העובדה שמדובר בגן העירוני הראשון. גם לא העובדה שאין גינה אחרת בסביבה. ב-1960 פורסם מכרז. נבחרו בוני/מפעילי החניון (חברות ליאו גולדברג וסולל בונה)  והגן נעקר. העבודות התארכו עקב התנגדות השכנים וסיבוכים משפטיים אחרים. בסופו של דבר, נפתח החניון בן ארבע הקומות רק ב-1966 ובו 250 מקומות חנייה (בתמונה השניה). על פי תכנית היזמים, תוכננה הוספה של שתי קומות נוספות למשרדים, אך תכנית זאת מעולם לא בוצעה. במקומה, נוספו לחניון בשנות השמונים שתי קומות חניה נוספות. (התמונות מתוך הארכיון העירוני).

הקשיים והסיבוכים שהיו כרוכים בהקמת החניון ברחוב גרוזנברג הביאו את העיריה לשנות את החלטתה בנוגע לגן הציבורי השני בעיר - גינת השרון ברחוב החשמל. וב-1964 הוחלט כי בשטח הגן ייבנה חניון תת קרקעי במקום  חניון עילי זהה לחניון בגרוזנברג. בניית החניון התבצעה כידוע עשרות שנים אחר כך.


חניון גרוזנברג. חזית לרחוב נחלת בנימין. צילום מתוך ספר השנה 1965. תודה לצבי האוזר.