בנק הפועלים "הראשון" / בית מבטחים
מאת דני רכט


כדי להכיר את סיפור הבית ברחוב מונטיפיורי 21 עלינו להרחיק עד לאוקטובר 1919. אז החליט הוועד הפועל הציוני  "לברוא בנק פועלים אמיתי, שיבטיח לפועלים השפעה מכריעה ומכרעת בהנהלתו, כדי שהפועלים יראו את הבנק הזה כשלהם ויוכלו לקבל את האחריות בעד הנהלתו". באותה התקופה היו לכל אחת ממפלגות הפועלים לשכת עבודה, מטבח קואופרטיבי ועוד פונקציות. על כן נקבע מלכתחילה כי הבנק החדש יהיו בבעלות הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל ולא ישמש כמכשיר פיננסי של אחת מהמפלגות. ברל כצנלסון, ממנהיגי אחדות העבודה, כתב ש"יהיה ברור לכל כי לא קבוצה זו או זו, מפלגה זו או זו יסדו את בנק הפועלים, אלא הסתדרות הפועלים הכללית. אין מטרת הבנק לעזור בגמילות חסד לפועל היחיד, אין מטרתו לעזור לפרט שיוכל בתורת פרט לעלות ולעבור על חבריו ו'להשתחרר' ממעמדו. בנק הפועלים הוא המוסד הכספי של מעמד הפועלים, ורצונו לשרת את מעמד הפועלים כולו. מטרתו לעזור לכלל ציבור הפועלים המאורגן להקים את הקואופרטיבים שלו, רצונו לעזור לרכוש עמדות משקיות חדשות ולגלות וליצור אפשרויות עבודה חדשות". 

בנק הפועלים שהחל רשמית לפעול באפריל 1921, שאף מתחילת דרכו לשרת את כלל ציבור הפועלים בכל נקודת ישוב בארץ. מרכזו נקבע בתל אביב, בבית ברחוב מונטיפיורי 21.  בית בן קומה אחת על מגרש בגודל של 645 מ"ר. לבנק היה תפקיד מכריע בצמיחת משק העובדים בשנות העשרים והשלושים. זאת באמצעות עזרה למפעלים חקלאים, סיוע לקואופרטיבים עירונים ותמיכה במפעלי שיכון הסתדרותיים. בזכות השותפות עם ההסתדרות הציונית גייס הבנק הון ברחבי הגולה היהודית. הון ששימש את הבנק בהשקעות במשק. התפתחות מואצת זאת השפיעה כמובן גם על צרכיה של הנהלת הבנק. 

הבית הצנוע שברחוב מונטפיורי היה צר מדי, והוא נהרס. במקומו, נבנה בשנת 1935 בניין חדש שהזכיר בצורתו את בית ברנר (שגם נבנה באותה התקופה). הבית החדש היה בן שלוש קומות, כאשר שטח כל קומה 350 מ"ר. בשנות הארבעים גם בית זה כבר לא הספיק לצרכים הגדלים. חברת הבת בנק משכנתאות לשיכון (לימים, בנק פועלים למשכנתאות) עברה לכתובת סמוכה בפינת הרחובות נחלת בנימין ומונטפיורי, וחלק מהנהלת הבנק עברה אל בית המוסדות החקלאים ברחוב אלנבי 126. 


בשנות החמישים התארגנו מספר מעובדי הבנק להקמת שיכון עובדי בנק הפועלים אשר נבנה בצפון העיר. באמצע אותו העשור החל להיבנות בית בנק הפועלים "החדש" בשדרות רוטשילד 50-52 והנהלת הבנק עברה אליו בשנת 1960. 

עם מעבר הבנק לכתובת חדשה, עברה אליו הנהלת מבטחים. קרן הפנסיה הגדולה בישראל. הקרן שנוסדה ב-1949 פעלה בשנים 1950-1960 מהבית ברחוב יבנה 26, אשר שימש קודם את קפה גדנסק. בשנת 2008 נמכר המבנה לחברת אאורה ישראל תמורת כ־15 מיליון ש"ח ובחודש ספטמבר 2009 נהרס. במקומו הקימה החברה את פרוייקט המגורים הבית ברחוב מונטיפיורי בתכנון משרד פרחי צפריר אדריכלים. בבניין החדש שאוכלס במחצית 2012 יש שתי קומות מסחר ו-17 דירות בארבע קומות מגורים.




מודעה בעתון דבר, 1925.

בית משופץ ברח' מונטיפיורי 19, ולצידו פרוייקט הבית ברחוב מונטפיורי עם סיום הבנייה. אפריל 2012.





בית בנק הפועלים "הראשון" בשנות העשרים. צילום: אברהם סוסקין. צילום באדיבות שולה וידריך. 

הכניסה לבית בנק הפועלים חסומה עם סיום העוצר שהוטל על העיר. צילום: פאול גולדמן, 1946.

רחוב מונטיפיורי בסוף שנות הארבעים. בית בנק הפועלים במרכז התמונה.

בית מבטחים נהרס. ספטמבר 2009. צילום: דביר לודין.