כרם ישראל
מאת דני רכט


ההסטוריה העירונית של אזור כרם ישראל מתחילה ב-1911 עת קנה ועד 

תל אביב שטח של  כשלושים דונם באזור הרחובות שפ"ר, גרוזנברג ומוהליבר. השטח חולק למגרשים בני אלף אמה כל אחד (בגודל המגרשים באחוזת בית) אך צורת המגרש וכיוונו גרמו לתכנון הרחובות שם בזווית שונה מאלה של 
אחוזת בית ושל נחלת בנימין הסמוכות.  ב-1913 רכש הועד שטח נוסף בן כשלושים דונם מאברהם מויאל.  כך נוצר רצף מגרשים בבעלות יהודית באזור שבין אחורי הגימנסיה ועד קרוב לשוק הכרמל. בצילום אוויר בריטי משנת 1917 כבר נראים מספר בתים בנויים בשטח זה. גבולות אזור כרם ישראל הם יצחק אלחנן, השחר, קלישר, שפ"ר, הכרמל והוא מכיל את שכונת פקידי אפ"ק מצפון ואת שכונת ברנר ומחנה ברנר מדרום. הרחובות המרכזים הם: גרוזנברג, מוהליבר והתבור. למעשה, לא היה אף פעם אזור זה שכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל כאן ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו אז (נחלת בנימיןחברה חדשהמחניים ועוד). לא היה אופי אחיד לאוכלוסיה באזור, בנייה מאורגנת וכו'. אך שכונות התקיימו בשוליו: שכונת ברנר, מחנה ברנר ושכונת פקידי אפ"ק והן נכללות בתחום אזור זה כיום. האזור נבנה בסמוך לקו התפר החם עם מנשיה, מה שגרם לכל מי שרק יכול היה להגר לאזורים בטוחים יותר בעיר. כך גם היה בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. הגב'  שולמית פולקמר מעידה כי  "פגז מרגמה פגע בבית הספר תלמוד תורה ברחוב התבור. הוא גרם נזק רציני לבית שגרנו בו ברחוב התבור ונאלצנו לברוח לצפון תל אביב". התפתחותו של שוק הכרמל לאחר קום המדינה לא תרמה לאיכות החיים והאזור שימש לעיתים פתרון מגורים למשפרי דיור משכונות שבזי הצפופות  שסבלו שם מהעדר תשתיות ביוב, הזנחה מתמשכת ופשיעה. בשנות השישים והשבעים התרוקן  אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה). בתי הספר באזור (בתי הספר קלישר, זרובבל והשחר) נסגרו זה מכבר וילדי הסביבה עברו ללמוד מחוץ לאזור בבית הספר בלפור (המשרת עד היום את תושבי הסביבה) ועוד. באמצע שנות השמונים חלו שינויים מפליגים בכל הסביבה. בעיקר בעקבות מדיניות העיריה ובעזרת מענקים מטעם חברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שיינקין השתפץ  והתפרסם בשם לב העיר (למרות שהאזור ההסטורי הנושא שם זה נמצא בעצם מזרחה לשינקין), שכונות שבזי החרבות מותגו מחדש בשם נווה צדק (שזה חלק קטן מאוד מאזור שבזי), תיאטרון נווה צדק ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חילחלו גם לאזור כרם ישראל שמפאת מיקומו המרכזי והנכסים הזולים בו אז חזר להיות אופציה ריאלית למגורים. בשנת 2000  אפשר היה לרכוש כאן את הדירות הכי זולות  במרכז העיר ומאוחר יותר נמכר בשלמותו בניין ברחוב מוהליבר 26 במחיר של פחות מתשע מאות אלף דולר. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים. זכור במיוחד מאבקם נגד חברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב את רחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל. אולי בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות. 

בתמונה, מתוך תל אביב במבט חדש, נראים גן הכובשים ואזור כרם ישראל בשעת לילה.



רחוב גרוזנברג ע"ג גלויה משנות העשרים.

מוהליבר 23. 
בית יהודה מגידוביץ'

האדריכל יהודה מגידוביץ' שימש בשנים 1930-1923 כמהנדס העיר הראשון ותרומתו לתל אביב באותן השנים היתה מכרעת.  במשך עשרות שנים הוא תכנן בתים רבים בעיר. ולמעשה, הוא האדריכל הכי מזוהה עם הסגנון האקלקטי שהיה נפוץ אז. בתחילת שנות השלושים נכנע מגידוביץ' לצו האופנה והחל לתכנן בתים בסגנון הבינלאומי, לפי דרישת לקוחותיו. 
את ביתו הפרטי בנה מגידוביץ' ברחוב מוהליבר  23 על מגרש שנרכש מהיווני איסטריאדיס. תערוכה קבועה ובה  מודלים של בתי מגידוביץ' בתל אביב מוצגת במגדל שלום. 

להכרות קרובה עם עבודותיו, 
מומלץ הספר 
אדריכל י. מגידוביץ', מאת גלעד דובשני  (בהוצאת משרד הביטחון 1993). בתמונה מתוך הספר נראה מגידוביץ' בחצר הבית.

מצערת העובדה כי בעיר בה זכה הרבי מפשיסחא (???) בכבוד, לא טרחו קברניטי העיר להנציח את מגידוביץ' בקריאת רחוב על שמו.





מוהליבר 39. בית הרב עוזיאל
הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל יליד ירושליים התמנה ב-1911 לחכם באשי  לקהילה הספרדית ביפו. עשר שנים אחר כך קיבל את רבנות העיר סלוניקי בת שישים אלף היהודים. וב-1923 הסתפק בקהילה קטנה יותר - תל אביב. משנת 1939 כיהן כראשון 
לציון (רב ספרדי ראשי) של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל. היה ידוע במתינותו, באהבת הבריות ובפעילותו לקירוב לבבות. רחוב נקרא על שמו בשכונת בבלי. 

ברחוב מוהליבר גם התקיימה במשך שנים חצר חסידית ידועה בהנהגת הרב הנערץ משה מרדכי בידרמן. הוא האדמו"ר מלאלוב. 



צדוק הכהן 4.
מחתרת האצ"ל היתה אהודה מאוד בחלק זה של העיר. בכתובת זאת, בסמוך לבית הספר, פעל בשנים 1946-1948 בית מלאכה לייצור ופיתוח כלי נשק, והיה כאן סליק. שלט זכרון הוצב כאן בסמוך לגדר הבית.










רחוב מוהליבר בשנות העשרים. צלם לא ידוע. מתוך ארכיון מוזיאון לתולדות תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל.  בצד ימין נראים בתי שכונת פקידי אפ"ק שתוכננו על ידי האדריכל יצחק טישלר.



אזור כרם ישראל בתחילת שנות השישים. ברקע נראה מגדל שלום בבנייה.
צילום של רודי ויסנשטין מכיוון מערב (מסוף האוטובוסים כרמלית כיום).


 מודעה בעתון דבר 5-8-1929. סוכנות עסיס ברח' גרוזנברג 12