בית בנין
מאת אדריכלית דנה סוקולצקי



בית בנין נבנה בשנים 1937-1938 על ידי אדריכל זכי שלוש עבור מוריס (מנחם משה) וג'אן בנין. משפחת בנין, שמקורה בעדן, היתה מהמשפחות האמידות והאריסטוקרטיות של הקהילה. מוריס בנין היה איש עסקים, בעל נתינות בריטית וניהל את עסקיו מאלכסנדריה, שבמצרים. בשנת 1921, בביקורו בארץ רכש בנין קרקעות ובנינים , שהתאפשרו בעיקר בזכות אזרחותו הבריטית. בבעלות המשפחה גם מלון גינוסר, מבנה לשימור באלנבי פינת רוטשילד, שתכנן יהודה מגידוביץ. גם היום המבנה שייך למשפחה, לבתו של מוריס - גב' רוני בנין בר. 

למבנה בית בנין  חלק חשוב בהתפתחות העירונית של תל אביב. מיקומו בנקודה בו נפגשות השכונות ההסטוריות אחוזת בית ושכונת נחלת בנימין, בפינת שדרות רוטשילד 19 ונחלת בנימין, מול אנדרטת המייסדים ובית דיזנגוף, בו הוכרזה הקמת המדינה – קבע נקודת ציון ברצף המרקם העירוני. בית בנין  נבנה כבניין משרדים ומסחר בסוף שנות השלושים. זאת היתה תקופה שמבני משרדים ומסחר בסגנון בניה הבינלאומי תפסו מקומם בסיטי התל אביבי ודחקו את מבני המגורים בסגנון האקלקטי שאפיינו את האזור. המבנה שתוכנן על ידי זכי שלוש היה בניין פינתי בעל שני אגפים . 

אגפי הבית 
באגף רוטשילד – בקומת קרקע והיציע תוכנן ופעל בנק אנגלו-פלסטינה. עיצוב פנים עם ריצוף מפואר (שהשתמר) של אריחי שיש ירוק ואפור (VERDE ו-CARRERA), היה אופייני לרוח התקופה ושידר הוד ופאר. באגף נחלת בנימין – בתחילת דרכו של הבניין, רבים מחלליו שימשו את מלון פלטין הסמוך, בקיר צמוד. המרתף של בית בנין  שימש כמחסן בדים עבור הצבא הבריטי בתקופת המנדט. בשנת 1944 שרף ארגון האצ"ל את המחסן הצבאי 
ובנס לא נשרף הבניין כולו. היום משמש הבניין בקומתו המסחרית למגוון מסעדות ומעל קומת המסחר פועלים משרדים שונים. שני אגפי הבניין חובקים חצר פנימית רחבת ידיים, שבתחילת שנות הארבעים שימשה עבור מכירות ותחזוקת מכוניות  PACKARD CARS, פירמת הרכב שמוריס בנין ייצג אז בארץ. 

תכנון ובניה
הבניין תוכנן על ידי האדריכל זכי שלוש, נצר למשפחת שלוש. זכי נולד בנווה צדק ולמד הנדסה בפאריז. הוא היה בוגר אסכולת אדריכלות הבינלאומית  והמבנה תוכנן ברוח התקופה עבור המזמין מוריס (מנחם משה) בנין. עיצוב פנים של הבניין ובמיוחד הקומה המסחרית, מאופיינים בהשפעת סגנון Art déco שהיה אהוד על האדריכל זכי שלוש.  במיוחד ראוי לציון עיצוב חלון חדר מדרגות באגף נחלת בנימין, עשוי פרופילי ברזל דקיקים וזיגוג זכוכית דקורטיבית. פינתו העגולה של המבנה מדגישה את מיקומו האורבני. מרפסות זיזיות לאורך החזית מדגישים את הקווים האופקיים  של הבניין. משחקי אור וצל בחזיתות המבנה מדגישים את הפלסטיות של החזית. 

למבנה היו מספר שלבי בניה, תחילה תוכנן ונבנה מבנה משרדים ומסחר בעל 2 קומות משרדים טיפוסיות, מעל קומת מסחר וקומת גלריה. בשנת 1947, נוספה עוד קומה לבניין ובשנת 1952, הוסיפו קומת משרדים נוספת באגף של נחלת בנימין וכך שומר הבניין על צורתו גם היום.  בשנת 1997 בוצעו עבודות שימור ושיחזור באגף שדרות רוטשילד 19, שוקמו ושוחזרו הריצופים המקוריים בקומת קרקע ובלובי קומות המשרדים.

דיירים מפורסמים
באגף בזמנו שכנה בבניין חנות ספרים  "פרידלנדר" – החנות הראשונה בתל אביב לספרי לימוד. בראשית שנות החמישים התמקמה בבניין שגרירות ארה"ב, ומכאן פעלה עד למעברה באמצע שנות השישים למעונה הנוכחי ברחוב הירקון. לאחר מכן אכלסה את הבניין חברת ביטוח הסנה. משנת 1970 ועד 1997 היה בנק לאומי השוכר העיקרי. שאף שינה את צורת הכניסה לבניין והוסיף גגון זיזי, לא ברוח התכנון המקורי.

יוסף אליהו שלוש. מתוך הספר פרשת חיי:
"בין הפעולות החשובות של יהודי המזרח העשירים לבנינה והתפתחותה של תל-אביב שנעשה ע"י משפחתנו אפשר לחשוב את בקורו ותוצאות בקורו של הסוחר הגדול והעשיר העדני, בנין מנחם משה, שעמד בקשר מסחרי עם משפחתנו במשך עשרות שנים.  איזה שנים אחרי הצהרת בלפור בשנת 1921 בא בנין מנחם משה המנוח לראות את ארצנו. והתאכסן בבית אחי אברהם חיים המנוח לראות את הארץ בהתחלת תקומתה לתחיה, אבל בראותו את הארץ עוד בחרבנה הגדול החליט הוא לעשות דבר מה לבנינה. הוא רצה לקנות קרקעות ומגרשים לבנין במושבות ובערים.  אבל מפני החוק ששרר עוד אז בארץ על אסור קניות קרקעות וכל נכסי דלא נידי ע"י נתיני חוץ ורק לגרים בארץ הורשה בגבולות ידועים, נפגש הוא במכשולים על דרך הגשמת החלטתו זו לעשות איזו קניות חשובות בארץ-ישראל.  אבל באי-רצונו לעזוב את הארץ בלי שעשה איזה דבר להפרחתה במובן הכלכלי השתמש הוא ביחסיו החשובים בעיני הממשלה האנגלית המרכזית בלונדון, ואולי על ידי זה יקבל את הרשיון לקנית קרקעות לפנים משורת הדין. הוא כתב ונתן לנו מכתב שנגיש אותו להנציב העליון סיר הרברט סמואל, ובמכתבו הוא הציג בקצרה את עצמו בתור נתין אנגלי עם כל אותות הכבוד הגדולים והרבים שקבל מהממשלה האנגלית בעד שרותו הגדולה לאנגליה בעדן בכלל ובמזרח הקרוב בפרט. ולסוף מכתבו זה בקש שהממשלה הארצישראלית תתנהג אתו כפי ערך שרותו להממשלה באנגליה ותרשה לו למלאות את חפצו האדיר לקנות איזה קניות של קרקעות ובנינים בתל-אביב. אחרי הגשת את מכתבו זה לנציבנו העליון, ובעזרת הא' דוד ילין, בזה התרכך סיר הרברט סמואל שומר החוק, ועל סמך ובסיס שרותו הגדולה והחשובה לאנגליה בעדן, נתן לו הנציב את הרשיון לקנית מגרשים ובנינים בתל-אביב בתור יוצא מן הכלל. אחרי קבלתו את הרשיון קנה הא' בנין מנחם משה מגרשים ובנינים בתל-אביב בעד סכום של ששים אלף לירה אנגליות בערך. והודות להתקשרותו עם הארץ, באו אחרי זמן מה גם יורשיו וקרוביו אל הארץ. והם קנו וקונים, בנו ובונים כמה וכמה מפעלים ובנינים חשובים בת"א". 

עורך האתר דני רכט מוסיף: בשנים 1923-1924 כבר היה בית ועד תל אביב צר מלהכיל את כל הפונקציות המוניציפליות ופרנסי העיריה חשקו ברכישת מגרשו רחב הידיים של בנין , לצורך בניית בית עירייה מודרני. אלא שה"ה בנין לא שהה להפצרותיהם למכור את המגרש והעירייה נאלצה לנדוד בשנת 1925 "באופן זמני" אל בית מלון סקורה ברחוב ביאליק שבנייתו אך הסתיימה.


פרספקטיבה של האדריכל זכי שלוש למבנה. תכנון מוקדם שלא בוצע.

כבאי פתח תקווה מתאמנים בשטח מגרשו של מוריס בנין, 1934.

כבאי מצולם בשדרות רוטשילד. על רקע בית בנין הנבנה.






בית בנין ע"ג גלויה. 

שריפה בבית בנין, 1944. צילום מתוך אתר CORBIS באדיבות פרופ' ניצה סמוק. 

צילום משנת 1947 כנראה.

משוריינים בחזית בית בנין ברחוב נחלת בנימין. צילום מחודש מאי 1948. 
מתוך ארכיון צהל

שנות החמישים. צלם לא ידוע.

דגל ארה"ב על בית בנין.

צילום: שגב סוקולצקי אדריכלים, 2008.