צהלה 
מאת עו"ד גבריאל טלמור


ראשיתה של שכונת צהלה, הינה בוועדה לשיכון אנשי צבא בשירות קבע, אשר פנתה לאנשי צבא שהתחייבו לשירות קבע, בהצעה להשתכן בסביבת תל אביב, בתחילת שנת 1950. באותה השנה, תוכננה שכונת צהלה, כשכונה הומוגנית הכוללת כ- 526 בתים פרטיים, בית ספר, גן ומרכז מסחרי. בתחילת שנת 1951 הסתיימה בנייתם של כ- 263 בתים בשלב א' וחודשים אחר כך הסתיימה בנייתם של 263 בתים נוספים. שם השכונה היה: שיכון צבא קבע ליד הדר יוסף. בשנת 1950 נערכה הגרלה ובה עלו בגורל אלה שקיבלו את הבתים בשכונה החדשה. בשנת 1951 אוכלסו הבתים ובסמוך לכך נרשמה אגודה בשם: שיכון אנשי צבא בשירות קבע – צהלה – אגודה שיתופית בע"מטקס חנוכת השכונה ומסירת הבתים לחיילי וקציני צה"ל הראשונים, התקיים בנוכחות שר הביטחון וראש המטה הכללית דאז, מר דוד בן גוריון. האגודה חכרה בשלמות את קרקע השכונה והבתים מאת בעליה, רשות הפיתוח, והתושבים היו לימים לחוכרי משנה של האגודה. זכות חכירת הבתים הותנתה בחברות באגודה, אשר מצידה ריכזה את כל פעולות הבנייה, הפיתוח וההקמה של בתי השכונה ומוסדותיה. הבתים הראשונים בשכונה הוקמו בארבעה טיפוסי בתים צמודי קרקע, בודדים ודו-משפחתיים. בצד כל בית היה משק עזר קטן שאיפשר לתושבים לחיות בימי הקיצוב והצנע מירקות, פירות ותנובת בעלי החיים שבחצרות הבתים. שמה של שכונת אנשי צבא הקבע ליד הדר יוסף, הוסב לשם "צהלה" לפי הצעתו של יגאל ידין. בראשיתה, היתה שכונת צהלה מבודדת ומרוחקת, נטולת כבישים סלולים או מדרכות והקשר היחידי עם העיר הגדולה תל אביב, היה דרך שכונת רמת החי"ל ורמת גן. בימי החורף, הגשר שהיה מעל נחל הירקון הוצף לעיתים תכופות, ואז השכונה התנתקה. רבים הם אנשי הצבא אשר היו בין מקימי השכונה ותושביה, וביניהם: יצחק רבין, משה דיין, יגאל ידין, איסר הראל, אריק שרון, חיים לסקוב, חיים הרצוג, צבי זמיר, מוטי הוד, עוזי נרקיס, צבי (צ'רה) צור, יקותיאל אדם, אלי זעירא ועוד אנשי צבא בכירים ורבים וטובים אחרים. באופן טבעי, חיי התושבים הראשונים בשכונה היו שזורים בפעילות האגודה, אשר ריכזה את כל ענייני הקמת ותפעול השכונה והפעילה את צהלה כרשות עצמאית מוניציפאלית לכל דבר. אגודת צהלה, הופעלה מאז הקמתה ועד היום, על ידי תושבים מתנדבים מסורים, אשר בחרו לתרום מזמנם ומכישוריהם לטובת הציבור והשכונה. כיום, שכונת צהלה שומרת על צביונה העצמאי, ועד האגודה שלה ממשיך לתפקד כעין רשות מוניציפאלית עצמאית ודואג לצרכי כלל התושבים, ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים ולכלל צרכי השכונה. בשכונת צהלה בית ספר קהילתי, המונה כ- 700 תלמידים המגיעים מהשכונה ומהשכונות הסובבות את צהלה (גני צהלהרמות צהלההמשתלה). כמו כן בשכונה גני ילדים, בית כנסת "עתירת יצחק", שבט צופים גדול ופעיל ומועדון ספורט גדול ומתקדם, המשרתים כולם את תושבי השכונות הגובלות כמו גם את תושבי השכונה. בלב השכונה פועל מרכז מסחרי שכונתי ובו סופרמרקט, בנק, בית קפה/מסעדה, וחניות לרווחת התושבים. אכן, גם היום שומרת השכונה על צביונה כפי העולה מן הלוגו שלה: "כפר קטן בעיר".


שיכון צבא הקבע הדר יוסף.  200 לא"י עבור שני שומרים, כולל החזקת שני סוסים. דרישת שלום מחודש אפריל 1951, מתוך אוסף משפחת האוזר. 

מרדכי מקלף, לימים ראש המטה הכללי של צה"ל, מעבד יחד עם בנו  את גינת ביתו בצהלה. 1953.







במעגל נחוגה. מבט על שכונת צהלה בשנות החמישים.

בית ברחוב שמגר. צילום משנת 1955.

תכנית שיכון צבא הקבע הדר יוסף. 
מחוז: לוד. נפה: תל אביב. כפר: ערב סולימה. 

בתיה הראשונים של צהלה בצילום מהאוויר. כיום בין הרחובות צה"ל וברק.

דגם תכנית שכונת צהלה.

גינת גור שרון  בצומת הרחובות  יהונתן, בניהו ושדרות השושנים היא אתר הנצחה צנוע לבנו של ראש הממשלה לשעבר, אשר נהרג בשוגג באוקטובר 1967. התמונה לקוחה מתוך הבלוג  של משה רימר.

שדרת השושנים בקצה הצפון מזרחי של שכונת צהלה עמדה פעם במרכזה של מלחמת גבולות עם רמת השרון. מספרים שעד שהסתיימה המערכה בנצחון של עיריית תל-אביב, לא שילמו תושבי הרחוב את חשבונות הארנונה. צילום: GSV 2011.